בחולים עם ביטוח פרטי הנוטלים תרופה חדשה ממשפחת מעכבי תעלות מימן לא תועד סיכון מוגבר להתקף לב במהלך שלוש השנים הבאות, בהשוואה לעמיתיהם שנטלו תרופות ממשפחת חסמי קולטנים להיסטמין, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Gastroenterology.
להערכת הקשר בין תרופות ממשפחת מעכבי תעלות מימן ובין סיכון לאוטם לבבי, החוקרים בחנו את הנתונים בין השנים 2001-2014 מחברות ביטוח מסחריות ותכניות Medicare Supplemental אודות למעלה מחמישה מיליון מטופלים, שהחלו טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי תעלות מימן או חסמי קולטנים להיסטמין.
מדגם חברות הביטוח המסחריות כלל קרוב ל-3.7 מיליון מטופלים שהחלו בטיפול במעכבי תעלות מימן ולמעלה מ-800,000 מטופלים שהחלו בטיפול באנטגוניסטים לקולטנים להיסטמין. בקבוצת הטיפול במעכבי תעלות מימן, ב-29.4% תועדה אבחנה של GERD (Gastroesohpageal Reflux Disease) בשנה האחרונה, זאת בהשוואה ל-15% מאלו שטופלו במעכבי קולטנים להיסטמין.
מדגם Medicare Supplemental כלל קרוב ל-900,000 מטופלים שהחלו בטיפול במעכבי תעלות מימן וקרוב ל-200,000 מטופלים שהחלו בנטילת אנטגוניסטים לקולטנים להיסטמין, 21.1% ו-14.4%, בהתאמה, אובחנו עם GERD/
הסיכון המשוקלל השנתי לאוטם לבבי עמד על שני מקרים ל-1,000 מטופלים בעלי ביטוח מסחרי ו-8 מקרים ל-1,000 מטופלים תחת Medicare Supplemental.
לא תועדו הבדלים בסיכון לאוטם לבבי בין חולים תחת מעכבי תעלות מימן או אנטגוניסטים לקולטנים להיסטמין וכאשר החוקרים בחנו בנפרד את הנתונים משני המדגמים, הם מצאו כי מעכבי תעלות מימן לא לוו בסיכון מוגבר לאוטם לבבי בחולים צעירים יותר (בהשוואה לאנטגוניסטים לקולטנים להיסטמין), בעוד שמעכבי תעלות מימן לוו בסיכון מופחת לאוטם לבבי באלו בגילאי 65 שנים ומעלה, אם כי הירידה האבסולוטית בסיכון הייתה קטנה.
החוקרים מציינים כי במרבית החולים שנטלו את התרופות לא תועדה אבחנה של GERD, דבר המצביע על שכיחות גבוהה של שימוש בתרופות אלו בהעדר ההתוויות האופייניות.
Gastroenterology 2017
לידיעה במדסקייפ