מנתונים שפורסמו באתר ResearchSquare.com וטרם עברו סיקור עמיתים עולה כי קיים ביטוי יתר של APOA2 בדגימות אדנוקרצינומה של הקיבה, בהשוואה לדגימות רקמת קיבה תקינה, כאשר בחולים עם ביטוי רב של APOA2 שיעורי הישרדות כללית ושיעורי הישרדות ללא-הישנות נמוכים משמעותית לאחר שש שנים, בהשוואה לאלו עם ביטוי נמוך.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סרטן קיבה הינה אחת הממאירויות הנפוצות ברחבי העולם ולמרות שההיארעות ירדה בשנים האחרונות, כיום מדובר בגורם הרביעי לתמותה עקב ממאירות ברחבי העולם. הטיפול לרוב מוגבל לניתוח עם טיפול כימותרפי אדג'וונטי או ניאו-אדג'וונטי.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הביטוי של APOA2 בין רקמות ממאירות ובין רקמות קיבה תקינה באמצעות qPCR מהמכון הפתולוגי במרכז הרפואי בו הם עובדים.
מהנתונים עולה כי ביטוי APOA2 היה מוגבר משמעותית בדגימות גידול (373 חולים), בהשוואה לדגימות רקמה תקינה (32 חולים) וביטוי יתר זה היה שונה משמעותית בין שלבי הגידול, דרגה היסטולוגית, הישרדות החולים ומצב המחלה.
ביטוי APOA2 היה מוגבר בדגימות סרטן קיבה עקב הפחתת ביטוי miR-27b-3p. ביטוי מופחת של miR-27b-3p הוביל לביטוי גבוה של APOA2, אשר מצידו הפחית את ההישרדות הכוללת וההישרדות ללא-הישנות של החולים.
החוקרים כותבים כי נראה כי APOA2 מעורב בהתפתחות הממאירות דרך השפעה על שכפול דנ"א ומעגל תא הסרטן. ממצאי המחקר מצביעים על קורלציה בין ביטוי-יתר של APOA2 ובין שלב הגידול והדרגה ההיסטולוגית שלו, מכאן עולה כי APOA2 עשוי לשמש כסמן פרוגנוסטי בחולים אלו.
מתוך אתר ResearchSquare
לידיעה במדסקייפ