דר' רויטל גנדלמן-מרטון, עורכת מדור נוירולוגיה
רקע
המנגנונים הפתופיזיולוגיים השכיחים הגורמים לאוטם מוחי איסכמי הם אתרוסקלרוזיס של עורקים גדולים, אוטם קרדיו-אמבולי ומחלה של כלי דם קטנים. ב- 30% ממקרי האוטם, ישנן סיבות אחרות לאוטם או שלא ניתן לקבוע מהו המנגנון שגרם לו. ממחקרים בתאומים, היסטוריה משפחתית ומודלים בבע"ח עולה כ ישנה תרומה גנטית לצורות השכיחות של אוטם מוחי אך לא זוהו עד כה וריאנטים עם סיכון גבוה שמראים תוצאות עקביות באוכלוסיות שונות.
מטרת העבודה היתה למצוא באמצעות מחקר קישור גנומי וריאנטים גנטיים הקשורים עם הסיכון לאוטם מוחי איסכמי.
שיטות
בוצע גנוטיפ ל- 1,661 חולים איסלנדיים לאחר אוטם מוחי איסכמי ו- 10,815 נבדקי ביקורת באמצעות שבב ה-Infinium HumanHap300 , נבדקו 310,881single nucleotide polymorphisms (SNPs) לקשר עם אוטם מוחי איסכמי, ועת האותות המשמעותיים ביותר בוצעה חזרה בשתי קבוצות אירופאיות גדולות של אוטם מוחי איסכמי (סה"כ- 2,224 מקרים ו- 2,583 נבדקי ביקרות). לשני
SNPs , rs2200733 ו- rs10033464, הממוקמים על כרומוזום 4 ושהראו במחקרים קודמים קשר חזק עם פרפור פרוזדורים, בוצעה בדיקה נוספת בשני מדגמים אירופאיים נוספים של אוטם מוחי איסכמי (2,327 חולים ו- 16,760 נבדקי ביקורת).
תוצאות
בבדיקה של המדגם האיסלנדי יחד עם שני מדגמי החזרה האירופאיים, נמצא קשר משמעותי בין rs2200733 לאוטם מוחי קרדיו-אמבולי. בבדיקה כוללת של כל המדגמים נמצא קשר משמעותי בין rs2200733 לאוטם מוחי איסכמי, ובין rs2200733 ו- rs10033464לאוטם מוחי קרדיואמבולי.
מסקנות
נמצא קשר משמעותי בין rs2200733 ו- rs10033464 , וריאנטים שקושרו בעבר לפרפור פרוזדורים, לאוטם מוחי איסכמי, עם הסיכון הגבוה ביותר לאוטם קרדיו-אמבולי. הקשר שנמצא עם אוטם איסכמי שאינו ממקור קרדיאלי יכול להצביע על תת-אבחון של פרפור פרוזדורים בחולים עם אוטם מוחי איסכמי.
Gretarsdottir S, Thorleifsson G, Manolescu A, et al. Risk variants for atrial fibrillation on chromosome 4q25 associate with ischemic stroke. Ann Neurol 2008;64:402-9.
הצעות לקריאה נוספת:
1. Dichgans M. Genetics of ischaemic stroke. Lancet Neurol 2007;6:149-161.
2. Markus H. Genes for stroke. J Neurol Neurosurg Psychiatry 2004;75:1229-31.
3. Go AS, Hylek EM, Phillips KA, et al. Prevalence of diagnosed atrial fibrillation in adults: national implications for rhythm, management and stroke prevention: the AnTicoagulation and Risk Factors in Atrial Fibrillation (ATRIA) Study. JAMA 2001;285:2370-75.
4. Ferro JM. Cardioembolic stroke: an update. Lancet Neurol 2003;2:177-88.
5. Gudbjartsson DF, Arnar DO, Helgadottir A, et al. Variants conferring risk of atrial fibrillation on chromosome 4q25. Nature 2007;448:353-57.