מנתונים חדשים עולה כי Olaparib (לינפארזה) עשויה לשמש גם כטיפול כנגד סרטן שד בשלב מוקדם עם מוטאציות BRCA, זאת מעבר ליעילות המוכחת של הטיפול התרופתי כנגד מחלה גרורתית, כך עולה מנתונים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ASCO (American Society of Clinical Oncology) ופורסמו במקביל בכתב העת New England Journal of Medicine.
מחקר OlympiA כלל 1,836 נשים עם מוטאציות BRCA תורשתיות וסרטן שד בשלב II-III שלילי ל-HER2, כולל נשים עם גידולים שליליים לשלושת הקולטנים להורמונים או חיוביים לקולטנים להורמונים עם סיכון גבוה להישנות לאחר השלמת טיפול מקומי וטיפול כימותרפי אדג'וונטי וניאו-אדג'וונטי. הנשים חולקו באקראי ביחס 1:1 לקבלת טיפול במשך שנה אחת ב-Olaparib במינון 300 מ"ג, פעמיים ביום, או פלסבו.
בהשוואה לזרוע הפלסבו, בקרב נשים שטופלו ב-Olaparib נרשמה ירידה של 42% בסיכון לתוצא העיקרי, הישרדות ללא מחלה פולשנית, אשר כלל מספר מרכיבים: הישנות מקומית של סרטן שד, הישנות גרורתית של סרטן שד, ממאירויות חדשות אחרות, או תמותה מכל-סיבה.יחס הסיכון להישרדות ללא מחלה פולשנית עם Olaparib לעומת פלסבו לאחר חציון מעקב של 2.5 שנים עמד על 0.58, כך שועדת המעקב המליצה לחשוף את הסמיות בעת ניתוח הביניים.
לאחר 3 שנים, 85.9% מהנשים בזרוע ההתערבות ו-77.1% מאלו בזרוע הפלסבו שרדו ללא מחלה פולשנית.
החוקרים מדווחים על ירידה מובהקת סטטיסטית של 43% בסיכון להישרדות ללא מחלה מרוחקת, התוצא המשני של המחקר, עם טפול ב-Olaparib לעומת פלסבו (יחס סיכון של 0.57). עקומות ההישרדות נפרדו בשלב מוקדם ונותרו נפרדות, עם שיעורי הישרדות ללא מחלה מרוחקת של 87.5% ו-80.4%, בהתאמה.
אירועים חריגים שתועדו במחקר היו מוגבלים וברי טיפול ותאמו לפרופיל הידוע של התרופה. אירועים חריגים בשלב 3 על-רקע הטיפול ב-Olaparib כללו אנמיה (8.7%), נויטרופניה (4.8%), לויקופניה (3.0%) ועייפות (1.8%). אירועים חריגים חמורים ואירועים חריגים בעלי עניין מיוחד, כולל תסמונת מיאלודיספלסטית/לויקמיה מילואידית חדה, ממאירות ראשונית חדשה ותגובה דלקתית בריאות, לא תועדו בשכיחות מוגברת עם Olaparib.
לממצאים אלו חשיבות רבה בכל הנוגע לטיפול העתידי בנשים עם סרטן שד.
מתוך כנס ה-ASCO
לידיעה במדסקייפ