מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
ניתוח שהוצג בסימפוזיון סן אנטוניו לסרטן השד מראה כי פרופיל גנומי משפר את התוצאים בחולות עם סרטן שד גרורתי, כל עוד לשינוי התרופתי יש ראיות מניסוי קליני התומכות בשימוש בו.
המחקר, שאיחד תוצאות מניסויים אקראיים בפאזה 2 - SAFIR02-BREAST ו-SAFIR-P13K, חקר שתי שאלות מפתח: האם בדיקה גנומית של סרטן יעילה ואיך אונקולוגים צריכים לפרש דוח גנומי?
1462 חולות עם סרטן שד גרורתי שלילי ל-HER2 עברו NGS. לאחר שקיבלו שישה עד שמונה מחזורים של כימותרפיה, 238 חולות (16%) חולקו אקראית לאחד מתשעה טיפולים ממוקדים שהותאמו לשינוי הגנומי שזוהה בבדיקה או לכימותרפיה. שינויים גנומיים בגידולים של החולות סווגו באמצעות ESMO Scale of Actionability of Molecular Targets (ESCAT). דירוג I מצביע על כך שההתאמה בין התרופה לשינוי קשורה לתוצאות משופרות בניסויים קליניים, בעוד שדירוג של II פירושו שההתאמה בין התרופה לשינוי קשורה לפעילות אנטי-גידולית אך גודל התועלת נותר לא ידוע. החוקרים מצאו שיפור בהישרדות בקבוצת הטיפול הממוקד (חציון של 5.5 חודשים) בהשוואה לקבוצת הכימותרפיה (2.9 חודשים), אך ההבדל לא היה משמעותי (P = .109).
בתת-קבוצה של 115 חולות עם שינויים גנומיים בדירוג I או II, ההישרדות החציונית ללא התקדמות הייתה ארוכה יותר ב-59%, לאחר 9.1 חודשים בקרב חולות שקיבלו טיפול ממוקד, בהשוואה ל-2.8 חודשים בקבוצת הכימותרפיה (יחס סיכונים 0.41, P < .001). בנוסף, הצוות ביצע ניתוח מערך פולימורפיזם חד-נוקלאוטיד (SNP) על 926 חולות. הם זיהו 21 גנים שהשתנו בתדירות גבוהה יותר בגרורות בהשוואה לגידולים הראשוניים, ושציון חוסר רקומבינציה הומולוגי גבוה בחולות עם מוטציות BCRA 1 או 2 קשור להישרדות ארוכה יותר בחולות שטופלו ב-olaparib.
אונקולוגים עשויים לפרש יתר על המידה את ההפעלה הגנומית שזוהתה ולתת טיפול ממוקד שאינו מאומת, אך "אונקולוגים לא צריכים להשתמש במידע גנומי כאשר המטרה לא אומתה בעבר בניסוי טיפולי", הוסיף מחבר המאמר. "אני חושב ש-NGS הוא משהו שנשתמש בו יותר ויותר בפועל ונטפל בחולים שלנו על סמך שינויים גנומיים".
לכתבה ב-Medscape