מחקר חדש נועד לבחון באם תנודות מוגברות בלחץ תוך-עיני (IOP) הן פקטור בלתי-תלוי להתקדמות גלאוקומה.
במחקר נכללו 255 חולי גלאוקומה ממחקר EMGT (Early Manifest Glaucoma Trial), 129 מהם שימשו כקבוצת טיפול, ו-126 כקבוצת ביקורת.
ביקורים אחת לשלושה חודשים, שנערכו במהלך המחקר, כללו בדיקה אופתלמולוגית, מדידת IOP ופרימטריה סטנדרטית עם צילום הפונדוס כל חצי שנה. המדדים העיקריים היו ממוצע מדדי IOP של הנבדקים במהלך תקופת המעקב והתנודות במדדי IOP. החוקרים בחנו את הקשר בין תנודות במדדי IOP והזמן עד להתקדמות המחלה.
התקדמות גלאוקומה, שהוגדרה לפי קריטריוני שדה ראיה שנקבעו מראש, החמרה של הדיסק, או שניהם.
חציון תקופת המעקב עמד על 8 שנים (0.1-11.1 שנים). התקדמות של המחלה זוהתה ב-68% מהחולים . כאשר לקחו בחשבון את ממוצע IOP במהלך תקופת המעקב והתנודות במדדי IOP, נמצא כי ממוצע IOP הוא גורם סיכון משמעותי להתקדמות (HR=1.11, 95% CI = 1.06-1.17). לא נמצא קשר בין תנודות בלחץ התוך עיני והתקדמות המחלה (HR=1.00, 95% CI = 0.81-1.24).
לסיכום, התוצאות מאשרות את הממצאים הקודמים לפיהם לחץ תוך עיני מוגבר הוא פקטור חזק המנבא התקדמות גלאוקומה, עם עליה של 11% ב-HR עם כל עליה של 1 מ"מ כספית ב-IOP. לא נמצא קשר עם תנודות בלחץ תוך-עיני, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם ממצאים ממחקרים קודמים. הסבר אחד להבדל הוא שניתוח הממצאים לא כלל מעקב אחר מדדי IOP לאחר התקדמות המחלה. מנגד, במחקר הנוכחי, לא נערך שינוי בטיפול בחולים במהלך התקופה שנבדקה.
Ophthalmology- 2007 02 (Vol. 114, Issue 2)