ממטה-אנליזה חדשה של מחקרים תצפיתיים עולה כי חולים עם גלאוקומה ראשונית פתוחת-זווית אינם מועדים לתוחלת חיים מקוצרת.
החוקרים ערכו סקירה סיסטמית במטרה לזהות מחקרים עם הערכות של הסיכון היחסי לתמותה מכלל הסיבות, ובמאמרם כללו תשעה מחקרים.
גודל המדגם הכולל עמד על 146,848 משתתפים, כאשר 2811 אובחנו עם גלאוקומה ראשונית פתוחת-זווית.
מהממצאים שפורסמו בגיליון פברואר של Archives of Ophthalmology עולה כי אין קשר משמעותי בין גלאוקומה ראשונית פתוחת-זווית ובין תמותה מסיבה כלשהי (RR = 1.13). ניתוח הממצאים לפי משך המעקב הממוצע, גיל, מין ומצב סוכרת לא הצביע על תוצאות משמעותיות.
מניתוח הממצאים לפי תמותה קרדיווסקולרית עולה כי קיים סיכון מוגבר (RR = 1.20, p=0.05).
ממצאים אלו תומכים בהשערה לפיה גלאוקומה ראשונית פתוחת-זווית אינה מובילה לתמותה מוקדמת, ומספקים תוקף למודלים להערכת גלאוקומה ראשונית פתוחת-זווית ברמת האוכלוסייה. מנקודת המבט של החולה, בעוד שאבחנה של גלאוקומה ראשונית פתוחת-זווית מעידה על סיכון קטן אך מוחשי לעיוורון, לא נראה כי היא מעלה את הסיכון לתמותה.
החוקרים מסבירים כי הם ערכו את המחקר בתקווה להבין טוב יותר את הפתוגנזה של גלאוקומה ראשונית פתוחת-זווית. בהמשך הם מתכננים להעריך את הקשר בין מדדי BMI ובין התפתחות גלאוקומה ראשונית פתוחת-זווית.
Arch Ophthalmol 2009;127:204-210.
לידיעה במדסקייפ