ממחקר חדש שהוצג בכנס השנתי של ה-Association for Research in Vision and Opthalmology (ARVO) במאי 2009 עולה כי מכשיר ה-Dynamic Contour Tonometer (DCT) מאפשר מדידה מהימנה וניתנת-לחזרה של הלחץ התוך עיני בעובי הקרנית המרכזי, שהיא טובה יותר מזו של המכשיר הנחשב כיום לבדיקת הבחירה למדידת לחץ תוך עיני, ה-Goldman applanation tonometer (GAT).
לדברי החוקרים, ה-GAT נחשב עדיין לבדיקת הבחירה למדידת הלחץ התוך עיני, אולם ידוע כי מידת הדיוק שלו מושפעת מעובי הקרנית, כך שנוטה לעשות הערכת-יתר של הלחץ התוך עיני האמיתי באם הקרנית עבה, ותת-הערכה שלו בהינתן קרנית דקה.
במחקר קודם, מצאה קבוצה זו כי השונות בין-בודקים ואצל אותו הבודק של אב-טיפוס של מכשיר ה-DCT הייתה כמעט כפולה לעומת זו של מכשיר ה-GAT. המטרה העיקרית של המחקר הנוכחי הייתה להעריך מחדש את מידת הדיוק של המדידה שמבצע מכשיר DCT המיוצר כעת ולהשוותה לזו של GAT. כמו כן ביקשו החוקרים להעריך את הדיוק של מדידות לחץ תוך עיני המפצות על עובי הקרנית (Corneal compensated intraocular pressure, IOPcc) במכשיר חדש יחסית ושאינו מצריך מגע עם העין, ה-Ocular Response Analyzer (ORA). מטרת המשנה של המחקר הייתה לבחון את מידת התאימות בין המכשירים השונים.
לשם כך, ביצעו החוקרים הערכה של דיוק מדידות הלחץ התוך עיני של מכשירי GAT, DCT ו-ORA במאה עיניים של 100 חולים (בגיל ממוצע של 53.2 שנים) על ידי שניים מתוך שלושה בודקים בעלי ניסיון. מרבית החולים הללו סבלו או נחשדו כסובלים מגלאוקומה.
סך של 3 סריקות ORA באיכות טובה נלקחו באופן שאפשר לבודק להעריך את ה-raw ORA plot וזאת מבלי שייחשף לערכי ה-IOP. לאחר מכן, בוצעו שתי קריאות ממכשיר GAT ושלוש ממכשיר DCT בסדר אקראי. קריאות ה-GAT בוצעו גם הן כשערכי ה-IOP נסתרים מהבודק, ורק קריאות ה-DCT באיכות דרגה 2 ומעלה נשמרו, כשלא נעשה שימוש בקריאה הראשונה ממכשיר זה. החוקרים ביצעו הערכה של היכולת לחזור על תוצאות המדידה של המכשיר (הדירות, reproducibility) ושל מידת התאימות בין המכשירים (agreement) באמצעות Bland-Altman analysis.
בתום המחקר, מצאו החוקרים כי בממוצע, מדידות הלחץ התוך עיני מקריאות GAT היו נמוכות בכ-3 mm Hg מאלו שנתקבלו ממכשירי ה-DCT ו-ORA. מכשיר ה-DCT סיפק מדידות לחץ תוך עיני ניתנות-לחזרה ועקביות בצוהר טובה יותר מאשר ה-GAT, ואילו מדידות ה-ORA IOPcc הראו נישנות (repeatability) מתקבלת על הדעת עבור מכשיר ללא-מגע, כשתוצאותיו מצויות בהתאמה טובה מעט יותר עם אלו של ה-DCT לעומת ה-GAT.
מידת הנישנות (repeatability) של המדידות עבור הבודק הראשון הייתה 2.5 mm Hg בשימוש במכשיר ה-GAT, 1.7 mm Hg במכשיר ה-DCT, ו-4.5 mm Hg עבור ה-ORA IOPcc; ועבור הבודק השני והשלישי יחד עמדו ערכים אלו על 2.3 mm Hg, 2.0 ו-4.1, בהתאמה.
מבחינת ההדירות (reproducibility), ההבדל הממוצע בין מדידות הלחץ התוך עיני בין הבודק הראשון לבין שילוב של הבודקים האחרים היה 0.0 mm Hg (95% Limits of Agreement (LoA) = -4.9 – 4.8) עבור GAT; -0.1 mm Hg (95% LoA = -4.2 - +4.0) עבור DCT; ו- -0.3 mm Hg (95% LoA = -7.3 - +6.7) עבור ORA IOPcc.
כמו כן מצאו החוקרים, כי מדידות הלחץ התוך עיני הן במכשיר ה-DCT והן ב-ORA היו גבוהות מאלו שנתקבלו בשימוש במכשיר ה-GAT. ההבדל הממוצע בין מדידות ה-GAT וה-DCT עמד על -2.0 mm Hg (95% LoA = -6.0 - +2.1), בין GAT ו-ORA עמד הבדל זה על -1.9 mm Hg (95% LoA = -7.3 - +3.6), ובין ORA IOPcc לבין DCT היה ההבדל הממוצע -0.1 mm Hg (95% LoA = -4.9 - +4.7).
החוקרים סיכמו את התוצאות באומרם, כי ה-DCT הציג מידת דיוק מעולה במדידותיו אשר נראה שמושפעת פחות מעובי הקרנית המרכזי. מידת הדיוק של ה-ORA הייתה מתקבלת על הדעת בהתחשב בכך שזהו מכשיר חדש, אמרו והוסיפו כי התוכנה החדשה של מכשיר זה המאפשרת שליטה באיכות צורת הגל עשויה אף לשר את הדיוק שנצפה במחקרם זה.
לדברי החוקרים, המסר העיקרי העולה ממחקר זה הינו החשיבות הרבה של דיוק של המדידות. הם מציינים כי חשוב לבחון את השונות הרבה הקיימת בין מדידות בגלל המכשיר עצמו ובעקבות בודקים שונים העושים בו שימוש. לדבריהם, מעטים המחקרים אשר בחנו את מידת הדיוק של המדידות. מכיוון ואחד הדברים הנבדק בקליניקה הינה הדינמיקה בלחץ התוך עיני לאורך זמן, הרי שעל הרופא לדעת עד כמה מדויקות המדידות שמבצע. הם מדגישים את השונות שעשויה להיות בין המדידות, במיוחד כעת עם היציאה לשוק של מכשירים חדשים ושונים.
החוקרים מסכמים כי מבין שלושת המכשירים שנבדקו, ומובן שישנם מכשירים רבים אחרים שלא נבדקו במחקר זה, מכשיר ה-DCT היה המדויק ביותר. המכשיר הראה לדבריהם נישנות והדירות טובות, ועל כן הם מצביעים עליו כמכשיר מבטיח.
מומחה אשר נכח בכנס הביע שביעות רצון ממחקר זה וציין כי הוא מתחיל להבהיר את הפערים במידת הדיוק של מכשיר ה-DCT מול ה-ORA וה-GAT, הוא המכשיר הנחשב לבדיקת הבחירה כיום. עם זאת, מגבלה שמוצא המומחה במחקר הנוכחי הינה, שהחוקרים לא מדדו את הלחץ התוך עיני האמיתי כלל. לבסוף, כשנשאל אם לדעתו יוכל ה-DCT להפוך לבדיקה המקובלת, השיב כי זוהי עדיין 'קפיצה' גדולה, אם כי ידוע לדבריו שעובי הקרנית המרכזי כפי שנמדד באמצעות Pachymetry מעורב בטעויות של מדידת מכשיר ה-GAT, עובדה אשר עשויה אף להגביר את הסיכון להתקדמות של גלאוקומה, וזאת בשל תת-ההערכה של הלחץ התוך עיני המתקבלת כשנעשה שימוש במכשיר GAT בקרנית דקה. זוהי סוגיה, לדברי המומחה, שיש לתת עליה את הדעת ולתקנה.
מתוך הכנס השנתי של ה- Association for Research in Vision and Opthalmology (ARVO) אשר נערך בפלורידה, מאי 2009.
לידיעה במדסקייפ