ממחקר חדש מאוניברסיטת אריזונה עולה כי רמות סלניום בדם ובנוזל התוך-עיני (Aqueous Humor) משפיעה על הסיכון להתפתחות גלאוקומה ראשונית פתוחת-זווית. תוצאות המחקר פורסמו במהדורת ספטמבר של British Journal of Ophthalmology.
לדברי החוקרים, אעפ"י שסלניום חשוב לבריאות האדם, לכמות גדולה יש השפעות טוקסיות.
החוקרים ערכו השוואה של רמות סלניום בדם ובנוזל התוך-עיני ב-47 חולים עם גלאוקומה ראשונית פתוחת-זווית ו-54 ביקורות. עם זאת, הם מצאו כי הקשר בין רמות סלניום בדם וגלאוקומה העלה את יחס הסיכויים מעל לאחד, כעדות לסיכון מוגבר, בעוד שהקשר בין רמות סלניום בנוזל התוך-עיני וגלאוקומה, הצביעו על ירידה ביחס הסיכויים מתחת לאחד, עדות להשפעה מגנה.
לאחר תקנון לגורמי סיכון אחרים לגלאוקומה, יחס הסיכויים לגלאוקומה עמד על 0.06 בשליש האמצעי של רמות סלניום בנוזל התוך-עיני (44.06-47.56 ננוגרם למ"ל) ו-0.41 בשליש העליון של רמות סלניום (47.7-57.65 ננוגרם למ"ל).
מנגד, יחס הסיכויים המתוקן לגלאוקומה עמד על 4.6 בשליש השני של רמות סלניום (183.5-215.9 ננוגרם למ"ל) ו-11.3 בשליש העליון (218.5-398.8 ננוגרם למ"ל).
רמות אלו נחשבו מעל הטווח התקין במבוגרים.
החוקרים מצאו קשר מובהק בין רמות סלניום בדם ובין לחץ תוך-עיני בחולי גלאוקומה. עם זאת, לא זוהה קשר בין הריכוז בנוזל התוך-עיני ובין הלחץ התוך-עיני בקבוצת החולים או בקבוצת הביקורות.
מתוצאות המחקר הנוכחי, בשילוב עם מחקרים קודמים, מצביעים על קשר אפשרי בין גלאוקומה ובין רמות סלניום בדם.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.
Br J Ophthalmol 2009;93:1155-1158,1132-1133
לידיעה במדסקייפ