מאת ד"ר עמית עקירוב
מתן טיפול מקומי בחסמי ביתא עשוי לשמש כטיפול קו-ראשון להורדת לחץ תוך-עיני מוגבר בנשים הרות עם גלאוקומה, כך עולה ממחקר חדש שפורסם במהדורת אוקטובר של British Journal of Ophthalmology.
לדברי החוקרים, למרות שבמהלך הטרימסטר השני והשלישי תתכן ירידה בלחץ תוך-עיני בנשים הרות עם יתר לחץ תוך-עיני, בחלק מהנשים ההרות תתכן עליה נוספת בלחץ התוך-עיני והן נזקקות לטיפול. עם זאת, עדיין קיים אתגר בטיפול בגלאוקומה בנשים הרות.
החוקרים התבססו על מאגר נתונים להערכת הקשר בין מתן תרופות לטיפול בגלאוקומה במהלך ההיריון ובין הסיכון ללידת יילודים בעלי משקל לידה נמוך. קבוצת המחקר כללה 244 נשים הרות שקיבלו טיפול מקומי לגלאוקומה במהלך ההיריון. החוקרים ערכו השוואה בין נשים אלו ובין 1952 נשים הרות שנבחרו באקראי, תוך התאמה לגיל, שנת הלידה, יתר לחץ-דם אימהי וסוכרת היריונית.
מרבית הנשים (77.5%) שקיבלו טיפול תרופתי מקומי לגלאוקומה, קיבלו מרשם לטיפול בחסמי ביתא. בסה"כ, 10.7% מהנשים במדגם המחקר ו-6.2% מהנשים בקבוצת הביקורת ילדו יילודים עם משקל לידה נמוך.
לאחר תקנון לערפלנים אפשריים, כולל מאפיינים של היילוד, האם והאב, הבדלי גילאים בין ההורים והכנסה חודשית, החוקרים לא מצאו הבדל משמעותי בסיכון ליילוד בעל משקל לידה נמוך, בין אימהות שקיבלו מרשם לטיפול בחסמי ביתא ובין נשים בקבוצת הביקורת.
עם זאת, בהשוואה לנשים בקבוצת הביקורת, באלו שקיבלו טיפול תרופתי מקומי נגד גלאוקומה, פרט לחסמי ביתא, תועד סיכון מוגבר משמעותית ללידת יילוד בעל משקל לידה נמוך (Adjusted OR = 2.15).
החוקרים משערים כי ייתכן והייתה השפעה לטיפול במעכבי CAN (Carbonyc Anhydrase) (2 מבין 7 יילודים היו בעלי משקל לידה נמוך, 28.6%), ולטיפול בתרופות כולינרגיות (3 מבין 12 יילודים היו בעלי משקל לידה נמוך, 25%).
מתוצאות המחקר עולה כי טיפול מקומי בחסמי ביתא עשוי לשמש כטיפול קו-ראשון לאיזון לחץ תוך-עיני, כאשר שוקלים מתן טיפול תרופתי בגלאוקומה בנשים הרות. עם זאת, יש לקחת בחשבון את הסיכון לתופעות לוואי אחרות בעקבות הטיפול.
Br J Ophthalmol 2009;93:1283-1286
לידיעה במדסקייפ