בחולים על גלאוקומה ניצול המשאבים העיקרי הוא במהלך ששת החודשים הראשונים לאחר האבחנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש , שפורסמו במהדורת ספטמבר של כתב העת American Journal of Ophthalmology.
החוקרים מדווחים כי 5% מהחולים אחראיים לקרוב לרבע מההוצאות הקשורות בגלאוקומה.
לדברי החוקרים, אעפ"י שהוצאות רפואיות על-רקע גלאוקומה אחראיות ליותר ממיליארד דולרים מהעלויות הרפואיות בארצות הברית בכל שנה, מחקרים מעטים בחנו את דפוס ניצול המשאבים בחולים עם גלאוקומה פתוחת-זווית.
במחקר הנוכחי החוקרים זיהו קרוב ל-20,000 חולים עם אבחנה חדשה של גלאוקומה פתוחת-זווית בין 2001-2009. לאחר מכן הם העריכו את ההוצאות הקשורות בגלאוקומה במרווחים של שישה חודשים. לאורך כלל אוכלוסיית המחקר, 37% מכלל ההוצאות הקשורות בגלאוקומה היו במהלך ששת החודשים הראשונים לאחר האבחנה, ולאחר מכן ההוצאות נותרו יחסית קבועות.
בסך הכל, עלויות הטיפול הקשורות בגלאוקומה נעו סביב 42 מיליון דולרים במהלך השנתיים הראשונות לאבחנה. פניות לרופאי עיניים ותרופות לטיפול בגלאוקומה היו אחראיים ל-32% ו-31% מההוצאות במהלך השנתיים הראשונות, בהתאמה.
החוקרים מצאו כי החולים עם ההוצאות הרפואיות הגבוהות ביותר (אלו בחמשת האחוזים העליונים) היו אחראיים להוצאות כוללות של כ-10 מיליון דולרים (24.1%). מניתוח סטטיסטי עלה כי מגורים במערב התיכון, בדרום-מזרח וגיל צעיר היו קשורים כולם לסיכוי נמוך יותר להיכלל בקטגוריית ההוצאות השנתיות הגבוהות ביותר לטיפול בגלאוקומה, בעוד שרטינופתיה סוכרתית, ניוון מקולארי גילי, קטרקט ו-Pseudophakia/Aphakia היו קשורים כולם בסיכוי גבוה יותר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהסקירה הנוכחית עולה כי בחולים עם גלאוקומה, ההוצאות הגבוהות ביותר הן זמן קצר לאחר האבחנה, ולאחר מכן, ניצול המשאבים נותר בקצב יציב (עד חמש שנים במדגם המחקר). לממצאים אלו חשיבות רבה להערכות עתידיות של עלות-תועלת של בדיקות סקר וטיפול בגלאוקומה.
Am J Ophthalmol. 2012;154:452-459
לידיעה במדסקייפ