מאת מערכת אי-מד
השימוש באספירין שכיח בעיקר להפגת כאב ובשל התועלת הקרדיווסקולרית המיוחסת לו.
לפי מידע שנאסף במעקב ארוך טווח באוכלוסיה בוויסקונסין שבארצות הברית, נטילת אספירין באופן קבוע במשך עשור או יותר קשורה לעליה קטנה אך בעלת משמעות סטטיסטית בסיכון לפתח מחלת ניוון מקולרי נאווסקולרית הקשורה לגיל (AMD).
המחקר עקב אחר מחלות עיניים תלויות גיל באוכלוסיה, בקרב 5000 משתתפים, שהיו בני 43-86 עם תחילת המעקב. הבדיקות נערכו אחת ל- 5 שנים במשך למעלה מ-20 שנה (בין 1988 ל-2010). בבדיקות לאחר חמש ועשר שנים נשאלו המטופלים האם השתמשו באספירין לפחות פעמיים בשבוע למשך 3 חודשים או יותר. החוקרים בחנו האם היתה היארעות של AMD מוקדמת, מאוחרת, ושני תתי סוגים נוספים של AMD (neovascular AMD וכן pure geographic atrophy), שהוערכו באמצעות צילום רשתית.
לאורך שנות המעקב (בממוצע עקבו החוקרים במשך 15 שנים אחר המטופלים) נרשמו כארבע מאות מקרים של הופעת AMD מוקדמת ולמעלה ממאה מקרים של AMD מאוחרת. החוקרים מצאו כי שימוש קבוע באספירין, במשך כעשור או יותר לפני שנערכה בדיקת הרשתית נקשר לעליה בהופעה של AMD מאוחרת (סיכון יחסי של 1.63, שיעור היארעות של 1.76% ,מול %1.03 באלו שלא נטלו אספירין). עבור תתי הסוגים של AMD, שימוש באספירין בעשור שקדם לבדיקה נקשר לסיכון מוגדל משמעותית באופן סטטיסטי ל- AMDנאווסקולרית (סיכון יחסי של 2.02), אך לא להופעה של pure geographic atrophy.
החוקרים מסכמים אם כן שבמבוגרים, שימוש באספירין באופן קבוע למשך עשר שנים או יותר נקשר לעליה קטנה אך משמעותית בסיכון להופעה של AMD מאוחרת או נאווסקלרית.
לאבסטרקט ב-JAMA