מאת ד"ר עמית עקירוב
בחולים הסובלים מדום נשימה בשינה נרשמה עליה של 67% בסיכון להתפתחות גלאוקומה, בהשוואה לאלו ללא דום נשימה בשינה, כך לפי מחקר חדש בו נערכה השוואה בין מעל 1,000 חולים עם דום נשימה בשינה ולמעלה מ-6,000 משתתפים תואמים בגיל.
החוקרים התבססו על נתונים ממאגר Taiwan Longitudinal Health Insurance Database 2000, עם התאמה בין 1,012 חולים עם דום נשימה בשינה, בגילאי 40 ומעלה, ובין 6,072 ביקורות דומים בגיל, מין ומקום מגורים. אפניאה הוגדרה בנוכחות תיעוד של בדיקת שינה. החוקרים התייחסו לאבחנה של גלאוקומה רק במידה והותחל טיפול תרופתי מתאים.
מהנתונים עולה כי שיעורי ההיארעות של גלאוקומה פתוחת-זווית בחולים עם דום נשימה בשינה הינה 11.26 ל-1,000 שנות-מטופל, בהשוואה ל-6.76 ל-1,000 שנות-מטופל במשתתפים ללא דום נשימה חסימתי בשינה.
יחס הסיכון המתוקן לאבחנת גלאוקומה בתוך חמש שנים מאבחנת דום נשימה בשינה עמד על 1.67 (p<0.001) לאחר תקנון להכנסה חודשית, אזור גיאוגרפי, סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב, השמנת-יתר, היפרליפידמיה, מחלת כליות, תת פעילות של בלוטת התריס ומספר ביקורים למרפאות חוץ לטיפול עיני.
יחס הסיכון לאבחנת גלאוקומה בנשים במהלך חמש השנים לאחר אבחנת דום נשימה בשינה עמד על 1.55. בגברים, יחס זה עמד על 1.45.
במשתתפים עם דום נשימה חסימתי בשינה נרשמה שכיחות גבוהה יותר של יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות לב, היפרליפידמיה, השמנת-יתר, מחלת כליות ומיגרנה. השכיחות של תת-פעילות של בלוטת התריס הייתה דומה בין שתי הקבוצות.
החוקרים מציינים מספר מגבלות למחקר הנוכחי, כולל העדר מידע אודות חומרת ההפרעה, דוגמת מדד AHI (Apnea-Hypopnea Index), או מדדי הפרעה נשימתית, העשויים לאפשר לקבוע אם הסיכון לגלאוקומה עלה עם חומרת דום נשימה בשינה.
Ophthalmology. 2013;120:1559-1564
לידיעה במדסקייפ