אחד התוצאים החשובים של מחקר OHTS (Ocular Hypertension Treatment Study) ו-EGPS (European Glaucoma Prevention Study) היה פיתוח מחשבוני סיכון במטרה לסייע בניבוי הסבירות של נבדק עם לחץ תוך-עיני גבוה לפתח גלאוקומה ו/או פגיעה בשדות ראיה.
הערכת הסיכון להתפתחות גלאוקומה בתוך חמש שנים היא חשובה, אך בפועל, אינה המידע החשוב ביותר שניתן להסיק ממחשבון סיכון. אחד המצבים הנפוצים במרפאה הוא הערכת מטופל חדש עם גלאוקומה שלא טופלה לפי היסטוריה משפחתית, מראה דיסקה אופטית, ממצאים חריגים בבדיקת שדות ראיה, קרנית דקה או לחץ תוך-עיני גבוה. הרופאים ממליצים על מעקב ללא טיפול אך עולה השאלה מהו סף לחץ תוך-עיני בו יומלץ על מתן טיפול.
הגדרת סף לחץ תוך-עיני להתחלת טיפול מתבססת על זיהוי הלחץ בו רופא העיניים והמטופל קובעים כי התועלת בהפחתת לחץ תוך-עיני עולה על הסיכונים הכרוכים בטיפול. הסף לטיפול תלוי בדרגת הסיכון שהחולה והרופא מוכנים לקבל ללא טיפול.
ניתן להשתמש במחשבוני הסיכון הקיימים במטרה לקבוע את הלחץ התוך-עיני של נבדק עם יתר לחץ תוך-עיני (או חולה עם חשד לגלאוקומה ללא לחץ תוך-עיני משמעותי) בו קיים סיכון לאחר חמש שנים. עם זאת, פעולה זו צורכת זמן וכרוכה בטעויות . לשיפור הניסיון לקבוע מהו סף לחץ תוך-עיני בו קיים סיכון להתפתחות גלאוקומה לאחר חמש שנים, החוקרים התבססו על אותו עיקרון סטטיסטי אך קבעו את הלחץ התוך-עיני כמשתנה תלוי ואת הסיכון בתוך חמש שנים כמשתנה בלתי-תלוי. הם חישבו את יחסי הסיכון והערכים הממוצעים באוכלוסיה משילוב נתוני OHTS/EGPS. לאחר שהמטפל והמטופל מקבלים מידע אודות הסיכון להתפתחות גלאוקומה בתוך חמש שנים ניתן לקבוע אם מוכנים לקבל את הסיכון לגלאוקומה ללא טיפול, שינוי זה עשוי לסייע לרופאים לענות על השאלה באיזה לחץ תוך-עיני יבחרו בהתחלת טיפול.
למחשבון זה לחישוב סף טיפול חסרונות דומים למחשבונים המצויים בשימוש כיום, כולל העדר ישימות למטופלים עם מאפיינים השונים מאלו של המשתתפים במחקר OHTS ו-EGPS, התעלמות מחלק מהיתרונות והסיבוכים האפשריים של המחלה והטיפולים בה, ומסגרת זמן קבועה של חמש שנים. יתרה מזאת, ייתכנו מגבלות נוספות אחרות שטרם זוהו, גורמי סיכון שלא נכללו בשני המחקרים אך עשויים להגדיל את הדיוק של מחשבון הסיכון. לסיום, תמיד ניתן לטעון כי מדידות סטטיות של הלחץ התוך עיני אינן מייצגות את השינויים החלים בטווח הזמן הקצר או את שיא לחץ תוך עיני, העשויים להיות בעלי חשיבות בקביעת ההחלטה על מועד מתן טיפול.
החוקרים מקווים כי מחשבון זה לחישוב הסף לטיפול יספק מידע משלים למחשבוני הסיכון הסטנדרטיים ויסייע בטיפול בחולים.
J Glaucoma. 2004;13:345–347
לידיעה במדסקייפ