במאמר שפורסם בכתב העת Ophthalmology מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי פרוצדורות לתיקון קוצר ראיה מביאות להפחתת לחץ תוך-עיני בהיקף גדול יותר בהשוואה לפרוצדורות לתיקון רוחק ראיה, ירידה זו פרופורציונאלית להיקף התיקון.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לתאר את הגורמים המשפיעים על השינוי במדדי לחץ תוך-עיני ולפתח כלי ניבוי חדש לאחר ניתוחי LASI ו-PRK (Photorefractive Keratectomy). לשם כך, הם ערכו מחקר רטרוספקטיבי של סדרות מקרים תצפיתיות של חולים לאחר ניתוחים אלו בין 1 בינואר, 2008 ועד 5 באוקטובר, 2011.
החוקרים אספו נתונים אודות כל הפרוצרוות, עובי קרנית מרכזית לפני הניתוח, לחץ תוך עיני, גיל, מין ולחץ תוך-עיני לאחר שבוע, חודש ושלושה חודשים. התוצא העיקרי היה השינוי בלחץ התוך-עיני לפני הניתוח בהשוואה למצב חודש לאחר הניתוח.
במהלך המחקר בחנו החוקרים נתונים אודות 174,666 עיניים של 91,204 חולים. ניתוחים לתיקון רוחק ראיה לוו בירידה קטנה יותר בלחץ התוך-עיני בהשוואה לניתוחים לתיקון קוצר ראיה, הן עם פרוצדורות PRK והן עם פרוצדורות LASIK. בחולים לאחר ניתוחי LASIK נרשמה ירידה של 0.94 מ"מ כספית יותר מאשר לאחר פרוצדורות PRK. מהנתונים עלה קשר לינארי בין הירידה בלחץ התוך-עיני ובין מדד MSE (Manifest Spherical Equivalent) לפני ניתוחי PRK ו-LASIK לתיקון קוצר ראיה, עם קורלציה חלשה לאחר ניתוחי LASIK לרוחק ראיה וללא קשר עם פרוצדורות PRK לתיקון רוחק ראיה.
הגורם המנבא המשמעותי ביותר של השינוי בלחץ התוך-עיני היה הלחץ התוך-עיני לפני הפרוצדורה.
על-בסיס הנתונים הזמינים יצרו החוקרים מודל לניבוי השינוי בלחץ התוך-עיני חודש לאחר פרוצדורה לתיקון הראיה, שהסביר 42% מהשינוי בלחץ התוך-עיני לאחר ניתוח LASIK לתיקון קוצר ראיה, 34% מהשינוי לאחר ניתוח PRK לתיקון קוצר ראיה, 25% מהשינוי לאחר ניתוח LASIK לתיקון רוחק ראיה ו-16% מהשינוי לאחר ניתוח לתיקון רוחק ראיה.
Ophthalmology March 2015, Vol 122, pg 471-479