חוקרים מקנדה מדווחים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Ophthalmology על תוצאות מחקר חדש, מהם עולה כי מתן שבע זריקות ומעלה של Bevacizumab בתוך שנה אחת מלווה בסיכון מוגבר לניתוח גלאוקומה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פיתוח נוגדי VEGF לטיפול בסיבות נפוצות לאובדן ראיה הוביל לשיפור בתוצאות הראיה בחולים רבים. עם זאת, חולים עם מחלות עיניים מסוימות נדרשים לעיתים לעשר זריקות ומעלה במהלך השנתיים הראשונות לטיפול וחלק מהמחקרים הציעו כי זריקות חוזרות אלו מלוות בעליה ממושכת בלחץ התוך-עיני.
במחקר הנוכחי בחנו החוקרים את הנתונים אודות 74 חולים שהשלימו ניתוח גלאוקומה לאחר מתן זריקות Bevacizumab לזגוגית בשל ניוון מקולארי גילי בין 2009-2013.
החוקרים זיהו עשר ביקורות לכל חולה, שתאמו בגיל (ממוצע של 81 שנים), גלאוקומה קיימת ותקופת זמן בה ניתנו הזריקות והמעקב. קבוצת המקרים כללה שכיחות גבוהה יותר של גברים, בהשוואה לקבוצת הביקורות (51.4% לעומת 36.8%, בהתאמה).
יחס השיעורים המתוקן של ניתוח גלאוקומה באלו שקיבלו לפחות שבע זריקות בשנה עמד על 2.48. בהשוואה לביקורות, שיעור גבוה יותר של חולים בקבוצת המקרים טופלו בלפחות שבע זריקות. באלו שטופלו בשש זריקות בשנה תועד יחס סיכון מתוקן של 1.65, בהשוואה לאלו שטופלו בעד שלוש זריקות, הבדל שלא היה מובהק סטטיסטית.
החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות ניטור זהיר אחר חולים המטופלים בזריקות חוזרות של Bevacizumab לזגוגית לצורך זיהוי עליה בלחץ תוך-עיני, או סימנים אחרים לגלאוקומה.
JAMA Ophthalmol 2017
לידיעה במדסקייפ