בחולים עם סוכרת מסוג 2 המטופלים בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 (Sodium-Glucose Cotransporter) ייתכן סיכון מופחת לגאוט, בהשוואה לחולים המטופלים במעכבי DPP-4 (Dipeptidyl Peptidase 4), כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש במעכבי SGLT-2 מהווה כיום גישה סטנדרטית לטיפול בחולים עם סוכרת מסוג 2 ולתרופות אלו השפעות פליאוטרופיות חיוביות להפחתת רמות חומצה אורית בדם. עם זאת, עד כה לא הוכח קשר בין טיפול במעכבי SGLT-2 ובין היארעות גאוט.
במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין טיפול במעכבי SGLT-2 ובין היארעות גאוט בחולים עם סוכרת מסוג 2.
מחקר העוקבה כלל את כל החולים עם היארעות סוכרת מסוג 2 במאגרי Taiwan National Health Institution בין תחילת מאי בשנת 2016 ועד סוף שנת 2018. להשוואה, החוקרים כללו במחקר חולים תחת טיפול במעכבי DPP-4.
מדגם המחקר כלל 231,208 חולים עם סוכרת מסוג 2 (49.22% נשים; גיל ממוצע של 61.53 שנים). ההיארעות הכוללת של גאוט עמדה על 20.26 לכל 1,000 שנות-מטופל בקרב מטופלים במעכבי SGLT-2 ועל 24.30 לכל 1,000 שנות-מטופל באלו בזרוע טיפול במעכבי DPP-4.
בניתוח מותאם שכלל 47,405 זוגות חולים תואמים תחת טיפול במעכבי SGLT-2 או מעכבי DPP-4 מצאו החוקרים קשר בין טיפול במעכבי SGLT-2 ובין סיכון מופחת לגאוט (יחס סיכון של 0.89, רווח בר-סמך 95% של 0.82-0.96) בהשוואה לטיפול במעכבי DPP-4, בפרט בחולים שטופלו ב-Dapagliflozin (פורסיגה) (יחס סיכון של 0.86, רווח בר-סמך 95% של 0.78-0.95).
מניתוח נוסף של הנתונים עלה סיכון מופחת משמעותית להיארעות גאוט בהיקף של 15% עם טיפול במעכבי SGLT-2 (יחס סיכון של 0.85, רווח בר-סמך 95% של 0.74-0.97).
מממצאי המחקר עולה כי בחולים עם סוכרת מסוג 2 תחת טיפול במעכבי SGLT-2 ייתכן סיכון מופחת לגאוט, בהשוואה לאלו המטופלים במעכבי DPP-4.
JAMA Netw Open. 2021