ממחקר חדש עולה, כי לאחר המוסטאזיס אנדוסקופי של דימום מכיב פפטי, עירוי רציף של pantoprazole נראה יעיל יותר מ-somatostatin במניעת הישנות.
החוקרים מציינים, כי כ-20% מהחולים המטופלים אנדוסקופית חווים דימום חוזר, עם שיעור תמותה של 6% עד 7%.
מעכבי משאבת פרוטונים כגון pantoprazole יכולים להפחית דימום חוזר, בדומה ל- somatostatin. במטרה להשוות את הטיפולים התרופתיים, החוקרים בדקו 164 חולים עם כיבים פפטים מדממים, שעברו המוסטאזיס אנדוסקסופי מוצלח.
המשתתפים חולקו באקראי לקבלת בולוס של 40 מ"ג pantoprazole ולאחריו עירוי IV רציף של התרופה במינון 8 מ"ג לשעה למשך 48 שעות, או בולוס של 250 מיקרוגרם somatostatin ולאחריו עירוי במינון 250 מיקרוגרם לשעה למשך 48 שעות.
החוקרים מציינים, כי שתי התרופות היו יעילות במידה שווה בהשגת דיכוי חומצה מעל pH 6, הנחשב חיוני להמוסטאזיס.
עם זאת, ארבעה חולים בלבד בקבוצת ה- pantoprazole(5%) חוו דימום חוזר בהשוואה ל-14 (17%) בקבוצת ה-somatostatin. אנליזה רבת משתנים הראתה, כי דימום חוזר היה שכיח יותר פי 4.57 בקבוצת ה-somatostatin.
בנוסף, לאחר 48 שעות, הסטיגמטה האנדוסקופית נעלמה ב-92% מהחולים בקבוצת ה- pantoprazole, לעומת 37% מאלו שקיבלו somatostatin.
עפ"י הדיווח, לא נצפו תופעות לוואי משמעותיות בשתי הקבוצות, על אף שחולה אחד בכל קבוצה נפטר מאוטם שריר לב לאחר הפסקת העירוי IV.
מסקנת החוקרים הייתה, כי עירוי רציף של pantoprazole עדיף על פני somatostatin במניעת הישנות דימום. אף על פי כן, החוקרים קוראים לבצע מחקרים נוספים, ומציינים כי השילוב של שתי התרופות, אלטרנטיבה שעדיין לא נבדקה, עשוי לייצג אלטרנטיבה עתידית מעניינת.
Am J Gastroenterol 2007;102:1192-1199
לידיעה במדסקייפ