|
ממחקר חדש, שהוצג בכנס השנתי של American Society for Clinical Pathology , עולה כי פתולוגים מעדיפים בדיקות אימונוהיסטוכימיה (IHC) על בדיקות היסטוכימיה רוטיניות, לזיהוי הליקובקטר פילורי, מאחר שהבדיקה מורידה את שיעורי התשובות החיוביות-שגויות.
זיהום כרוני בהליקובקטר פילורי נקשר עם מחלת כיב פפטי וממאירות של הקיבה, ופתולוגים מחפשים אחר זיהום זה באופן קבוע בביופסיות מהקיבה.
לעיתים קשה לזהות את הפתוגן בצביעות H&E (Hematoxyliin & Eosin), ופתולוגים נעזרים בצביעות מיוחדות לסייע בזיהוי.
למרות השימוש בצביעות היסטוכימיות מיוחדות, שאריות עשויות לחקות נוכחות הליקובקטר פילורי, ומקרים שטופלו חלקית עשויים להוביל לשינוי צורת החיידק, ולהקשות על האבחנה. במצבים שאינם חד-משמעיים, לאור ההשלכות המשמעותיות של זיהום לא מטופל, פתולוגים עלולים לשגות באבחנה.
למרות שהטיפול בהליקובקטר פילורי הוא שפיר ולא-יקר, הוא כן מעלה את העלויות ומהווה מטרד לחולים. ככל הנראה עדיף להתגבר על נוכחות הזיהום, מאשר לפספסו. מטרת המחקר היתה לזהות אם ניתן לצמצם את השטח האפור בעזרת סגוליות גבוהה יותר.
בשנת 2006, צביעות Diff-Quik הוחלפו בצביעות IHC, דבר שאיפשר לחוקרים להשוות את שיעורי הזיהוי מדו"חות ביופסיה.
לאחר שינוי המתודולוגיה מצביעת Diff-Quik לצביעות אימונוהיסטוכימיות, החוקרים שמו לב לירידה בשיעור אבחנות H. Pylori, עם שינוי קטן באבחנות האחרות (מתוך 470 ביופסיות קיבה שנבדקו בשנת 2005 ו-400 בשנת 2006).
שיעור האבחנה של הליקובקטר פילורי של כל אחד מששת הפתולוגים, באמצעות צביעת Diff-Quik, היה דומה לשיעור האבחנה באמצעות בדיקות אימונוהיסטוכימיות.
במהלך ששת החודשים הראשונים של שנת 2005, הליקובקטר פילורי היה חיובי ב-205 (44%) מבין 470 החולים, בהשוואה ל-113 (28%) מ-400 חולים באותה תקופה בשנת 2006.
החוקרים מצאו כי חלה ירידה משמעותית במספר ביופסיות הקיבה שנמצאו חיוביות להליקובקטר פילורי לאחר החלפת בדיקות היסטוכימיות בבדיקות אימונוהיסטוכימיות. שיעורי האבחנה החיוביים בבדיקות אימונוהיסטוכימיות היו נמוכים יותר, באופן משמעותי, עבור שלושה פתולוגים, והחוקרים סיכמו כי לבדיקות אימונוהיסטוכימיות דרגת דיוק גדולה יותר, בהשוואה לבדיקות היסטוכימיות שגרתיות, עבור חלק מהפתולוגים.
הסיבות לכיב קיבה וכן סרטן קיבה, ידועות היטב, ובמקרים רבים ניתן לרפא את החולים. המחקר בחן את התפקיד החשוב של הפתולוגיה באבחון המחלה וכיצד לפתח שיטות אבחנתיות. המומחים מוסיפים כי במידה והממצאים יאושרו במחקר גדול יותר, ייתכן כי המסקנה תהיה שבדיקות אימונוהיסטוכימיות יוכלו לבטל את האזור האפור.
American Society for Clinical Pathology 2007 Annual Meeting
לידיעה במדסקייפ
|