בגיליון ספטמבר של Gastroenterology מתפרסם כי חיסון נגד Helicobacter Pylori (H. Pylori) משביע רצון מבחינת בטיחות ואימונגניות, עם תגובה ספציפית של תאי זיכרון מסוג T, ולכן, דרושים מחקרים נוספים.
המחקר בשלב 1 כלל 57 מתנדבים בריאים, שליליים ל-H. Pylori, שקיבלו חיסון המכיל VacA (Vacuolating Cytotoxin A) של H. Pylori, CagA (Cytotoxin-Associated Antigen) ו-NAP (Neutrophil-Activating Protein).
החוקרים חילקו באקראי את המשתתפים לשבע קבוצות טיפול, כולל קבוצת ביקורת.
שש קבוצות הטיפול כללו מינון של 10 או 25 מיקרוגרם של כל אנטיגן, שניתן באחד משלושה משטרים. שלושת משטרי הטיפול כללו מתן חיסון בנקודת אפס, לאחר שבוע ולאחר שבועיים, מתן זריקה בנקודת אפס, לאחר חודש ולאחר חודשיים, או מתן זריקה בנקודת אפס, לאחר חודש ולאחר 4 חודשים. כל המשתתפים היו במעקב במשך חמישה חודשים. מנות בוסטר ניתנו לאחר 18-24 חודשים ל-36 משתתפים.
חודש לאחר המנה השלישית, בלא תלות במשטר או במינון החיסון, זוהו נוגדנים בקרב כל המשתתפים לשניים מבין שלושת האנטיגנים, לפחות. 86-90% מהמטופלים פיתחו נוגדנים לשלושת האנטיגנים.
תופעות לוואי מקומיות וסיסטמיות היו קלות והיו דומות בקבוצת הפלסבו או חיסון חודשי.
חיסונים שניתנו לאחר 18-24 חודשים הובילו לתגובה תאית ותגובת נוגדנים מוגברת.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים המוקדמים להערכת היעילות בשילוב עם ממצאי הבטיחות והאימונוגניות, כולל זיכרון אימונולוגי, עולה כי יש מקום למחקרים נוספים להערכת החיסון.
Gastroenterology 2008;135:787-795.
לידיעה במדסקייפ