ממחקר חדש עולה כי ניתן להיעזר בגן homB כסמן לזני הליקובקטר פילורי הקשורים עם מחלת כיב פפטי, בניגוד לסמנים אחרים הקשורים עם דיספפסיה לא-פונקציונאלית. מחקרים קודמים מצאו כי הגן קשור עם מחלת כיב פפטי בילדים.
החלבון לו מקודד הגן חשוב בפתוגנזה של הליקובקטר פילורי בהקשר של מחלת כיב פפטי. יתרה מזאת, הוא קיים באותם זנים כמו גורמים פתוגניים אחרים.
החוקרים בודדו זני הליקובקטר פילורי מ-190 משתתפים (84 ילדים ו-106 מבוגרים) שאובחנו עם מחלת כיב פפטי או גסטריטיס. לאחר מכן בחנו את הבידודים הללו להערכת נוכחות homB, homA ו-9 גנים אחרים.
מפיזור homB בין בידודי זני הליקובקטר פילורי עולה כי הגן קשור משמעותית עם מחלת כיב פפטי בילדים ובמבוגרים עד גיל 40. מנגד, homA, בעל דמיון של 90% ל-homB, הינו מדד לדיספפסיה ללא-כיב בזנים אלו.
במבוגרים מעל גיל 40, לא נמצא קשר מובהק בין גנוטיפ ובין התוצאות הקליניות.
יתרה מזאת, הקשר הבולט ביותר בין גנוטיפ ובין זנים הגורמים לכיב זוהה עבור שני עותקים של homB בזן אחד. מנגד, הסמן הבולט ביותר עבור זנים שאינם גורמים לכיב הוא עותק בודד של homA.
החוקרים מדגישים כי מבין הגנוטיפים האלימים של הליקובקטר פילורי שנבדקו, cagA, כסמן ל-cagPAI (cag pathogenicity island), הינו המנבא היחיד למחלת כיב פפטי הן בילדים והן במבוגרים. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם ממצאים שעלו ממחקרים קודמים ומאשרים כי cagPAI הינו גורם האלימות העיקרי של הליקובקטר פילורי.
J Infect Dis 2008;198:1379-1387
לידיעה במדסקייפ