מחקר תקדימי מציע כי נבטי ברוקולי הם בעלי תכונות המגנות מפני סרטן קיבה. במחקר פיילוט קליני ובמחקר בעלי-חיים החוקרים מצאו כי צריכה של נבטי ברוקולי יכולה להפחית קולוניזציה של הליקובקטר פילורי, הקשור בהתפתחות של גסטריטיס וסרטן קיבה.
המחקר, שפורסם במהדורת אפריל של ה-Cancer Prevention Research, מבוסס על מחקר מוקדם יותר אודות הערך הפוטנציאלי של sulforaphane, ביוכימיקל טבעי המצוי בשפע יחסי בנבטי ברוקולי טריים. ניסויי מעבדה שהשתמשו ב- sulforaphaneמזוכך הראו כי הוא מציג תכונות אנטי בקטריאליות כלפי הליקובקטר ואף הורג זנים העמידים לאנטיביוטיקה הנמצאת בשימוש נפוץ.
במחקר שהחוקרים בצעו בשנת 2002 sulforaphane הרג הליקובקטר ישירות במבחנה. בנוסף, הוא הפחית את שיעור סרטן הקיבה בעכברים.
על-אף שהמרכיב הטהור חיסל ביעילות את הליקובקטר, לא היה ברור האם ניתן להשיג את אותו אפקט עם sulforaphane שמקורו במזון. המחקר הנוכחי הראה כי sulforaphane מהמזון עשוי לייצר אפקט דומה אך קל יותר.
המחקר הוא למעשה שני מחקרים משלימים, אחד בעכברים ואחד בבני-אדם המזוהמים בהליקובקטר פילורי, שבהם נבטי ברוקולי העשירים ב- sulforaphaneהוספו לתזונה.
ירידה בסמני דלקת ובקולוניזציה של ה. פילורי
המחקר בבני-אדם בוצע ביפן, שבה יש היארעות גבוהה של זיהום כרוני עם ה. פילורי. עוקבה של 48 אנשים עם זיהום ה. פילורי הוקצו באקראי לצרוך 70 גרם/יום של נבטי בורוקולי למשך שמונה שבועות או כמות שווה של נבטי אספספת.
החוקרים בצעו איסוף של דגימות דם, צואה ושתן מהמשתתפים בימים 0, 28, 56 ו-112. בדגימות הצואה נבדק אנטיגן צואתי של ה. פילורי (HpSA), שהינו ביומרקר לקולוניזציה עם ה. פילורי, ובדגימות הדם נמדדו פפסינוגן1 ו-2, ביומרקרים של דלקת בקיבה. חומרת הקולוניזציה עם ה. פילורי הוערכה באמצעות תבחין נשיפה.
החוקרים מצאו כי רמת ה- HpSA ירדה בלמעלה מ-40% בקבוצת נבטי הברוקולי אך לא השתנתה בקבוצת האספספת. בנוסף, במהלך תקופת ההתערבות היו בנוסף ירידות מובהקות הן בפפסינוגן 1 והן בפפסינוגן 2, אך רק בקבוצת נבטי הברוקולי.
עם זאת, מציינים החוקרים, רמות ה- HpSAופפסינוגן 1/2 חזרו לערכים ההתחלתיים חודשיים לאחר ההתערבות. אם כך, צריכת נבטי ברוקולי אכן מפחיתה קולוניזציה של ה. פילורי, אך אינה מחסלת לחלוטין את הפתוגן.
נתונים ממודל ניסויי
בניסוי הראשון של מחקר העכברים, נקבות C57BL/6 שהודבקו עם ה. פילורי הוחזקו על תזונה עתירת מלח (7.5% NaCl). התוצאה הייתה קולוניזציה חיידקית מופחתת בקיבה וביטוי מוחלש ברירית של tumor necrosis factor-α ו- interleukin-1β, שהינם ציטוקינים פרו-דלקתיים חשובים המוגברים על-ידי זיהום עם ה. פילורי. נבטי הברוקולי שהוספו לתזונה דיכאו את וויסות היתר של ציטוקינים אלה.
בנוסף החוקרים מצאו כי ההשפעה המגינה מפני דלקת של רירית הקיבה לוותה בעיכוב משמעותי של אטרופיית קיבה ורמות מופחתות של 8-OHdG ו-DNA חד-גדילי, שהינם מרקרים לאפופטוזיס.
הניסוי השני בוצע באמצעות עכברים שהודבקו עם ה. פילורי והונדסו גנטית לחסר בגן ה- Nrf2, המשפעל אנזימים מגנים. נראה כי צריכת נבטי ברוקולי לא הציעה את אותה הגנה בקבוצה זאת של עכברים. ממצא זה אישר ממצאים קודמים כי Nrf2 משחק תפקיד בהגנה מפני דלקת המושרית על-ידי ה. פילורי וגסטריטיס.
ירידה אפשרית בשיעור הסרטן
במחקר הנוכחי החוקרים הפחיתו את הרמות של ה. פילורי. הם מציינים כי הפחתת הסיכון לסרטן קיבה לא הייתה התוצאה, אך מאחר והסיכון לסרטן גבוה פי 3-6 עם ה. פילורי, סביר להניח שנבטי הברוקולי יסייעו בכך.
לדבריהם, ככל שהאוכלוסייה מזדקנת ההיארעות של סרטן קיבה צפויה לעלות. על-פי ההערכות, מספר המקרים החדשים יוכפל ב-25 השנים הבאות, כך שהעול על מערכת הבריאות יהיה בלתי נסבל.
לכן, חקר מניעה או הגנה מפני סרטן קיבה אינו בגדר בחירה. זוהי חובה.
Cancer Prev Res (Phila Pa). 2009;2:353-360
לידיעה במדסקייפ