ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון יולי של ירחון Lancet עולה כי התכשיר Famotidine יעיל במניעת כיבי קיבה ותריסריון כן Erosive esophagitis בחולים אשר נוטלים אספירין במינון נמוך לשם הגנה וסקולארית.
לדברי החוקרים, אספירין במינון נמוך הינו אחד התכשירים הנפוצים בהם נעשה שימוש ברחבי העולם, והוא נמכר בצורה הולכת וגוברת כתרופה ללא מרשם בשל תכונותיו האנטיתרומבוטיות במחלות קרדיווסקולאריות וצרברווסקולאריות, ובסוכרת. אולם למרות יתרונות אלה, מוסיפים החוקרים, חלה עלייה בהיארעות של סיבוכים רציניים של דרכי העיכול העליונות בחולים הנוטלים את התרופה, כגון דימום מכיבי קיבה, פרפורציה ולעיתים מוות.
בנוסף, החוקרים מסבירים כי המניעה של תופעות לוואי אלו התעכבה בשל מיעוט המחקרים בנושא הנזק לרירית מערכת העיכול בחולים עם הפרעות וסקולאריות הנוטלים אספירין, כמו גם בשל מיעוט אפשרויות הטיפול הזמינות כיום. אמנם תרופות מקבוצת מעכבי משאבת המימן הוכחו כיעילות בטיפול ובמניעה של כיבים המיוחסים לאספירין או לתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיאליות (NSAID's), אולם ישנן החששות לגבי עלותן הכספית, בטיחותן והסיכון הכרוך בנטילתן מבחינת אינטראקציות בין-תרופתיות בינן לבין Clopidogrel, אשר נרשמת לעיתים תכופות במקביל לאספירין.
החוקרים מציינים כי Famotidine הינו אנטגוניסט לרצפטור Histamine H2 אשר יעילותו הוכחה במניעת ובהחלמת כיבי קיבה בחולים המקבלים NSAID's מקובלים. החוקרים הציגו את תוצאותיו של מחקר שלב 3 בשם FAMOUS, אשר תוכנן במטרה להעריך את יעילות התרופה במניעת כיבים ודלקת הושט באלו הנוטלים אספירין במינון נמוך.
החוקרים כללו במחקרם חולים מבוגרים מעל גיל 18 שנים אשר מקבלים אספירין במינון נמוך (בין 75 ל-325 מ"ג ליום) ממרכז רפואי- ממרפאת הסוכרת, המרפאה הקרדיווסקולארית וזו הצרברווסקולארית שבו. סך של 404 חולים אשר לא הראו כל עדות לכיבים או לדלקת ארוזיבית של הושט בעת אנדוסקופיה בתחילת המחקר, הוקצו אקראית לקבל טיפול תרופתי ב-Famotidine 20 מ"ג פעמיים ביום (כך היה ב-204 חולים, גיל חציוני 63 שני, מהם 67.6% גברים), או לחילופין תרופת דמה (כך ב-200 חולים, גיל חציוני 63 שנים, 69.5% גברים). היעד העיקרי של המחקר נקבע כהתפתחות של כיבים חדשים (בגודל של 3 מ"מ ומעלה) בקיבה או בתריסריון, או ההתפתחות של דלקת ארוזיבית של הושט בבדיקה אנדוסקופיה אשר בוצעה כ-12 שבועות לאחר ההקצאה האקראית. הערכות קליניות בוצעו בנוסף, בתחילת המחקר, וכעבור 6 ו-12 שבועות.
בתום המחקר, שיעור החולים אשר פיתחו כיבים פפטיים בכל גודל שהוא, דלקת ארוזיבית של הושט או שניהם גם יחד, היה נמוך משמעותית בקבוצה אשר טופלה ב-Famotidine לעומת קבוצת הפלצבו (5.4% לעומת 32.5%, OR = 0.12; 95% CI = 0.06-0.23; P < 0.0001).
החוקרים מצאו בנוסף כי כיבי קיבה התפתחו ב-7 חולים בלבד (3.4%) מקבוצת ה-Famotidine לעומת 30 חולים (15%) מקבוצת הפלצבו (OR = 0.20; 95% CI = 0.09-0.47; P = 0.0002). כמו כן, כיבי תריסריון התפתחו בחולה יחיד (0.5%) מקבוצת ה-Famotidine לעומת 17 חולים (8.5%) בקבוצת הפלצבו (OR = 0.05; 95% CI = 0.01-0.40; P = 0.0045), ודלקת ארוזיבית של הושט התפתחה ב-9 חולים (4.4%) ו-38 חולים (19.0%) (OR = 0.20; 95% CI = 0.09-0.42; P < 0.0001), בהתאמה.
בניתוח הנתונים של תת קבוצה של החולים, בהם התפתחו כיבי קיבה, נמצא זיהום Helicobacter Pylori בקרב 42.1% מהחולים אשר טופלו בתרופת דמה, ובאף אחד מהחולים אשר טופלו ב-Famotidine. כמו כן, קבוצת ה-Famotidine הראתה פחות תופעות לוואי- כך היה ב-9 לעומת 15 חולים בקבוצת הפלצבו (לרבות 4 חולים מקבוצת הפלצבו אשר אושפזו בשל דימום מדרכי העיכול העליונות). תופעת הלוואי השכיחה ביותר שנצפתה הייתה אנגינה.
כשבדקו החוקרים אינטראקציה אפשרית בין Famotidine לבין Clopidogrel, הם מצאו כי נטילת שתי התרופות יחד לא הייתה קשורה בשיעור גבוה יותר של תופעות לוואי לעומת נטילת Famotidine לבד או לעומת נטילת Clopidogrel ופלצבו.
החוקרים מסבירים כי ממצאים אלו מרחיבים את האפשרויות הטיפוליות למניעת נזק למערכת העיכול בחולים הזקוקים לתרופות להגנה וסקולארית.
בין מגבלות המחקר, מזכירים החוקרים כי המדובר במחקר חד-מרכזי, עובדה אשר השאירה את השונות בין הבודקים מינימאלית, ויתכן ושיפרה את ההיענות של נטילת האספירין, אשר גרמה ליצירת יותר כיבים. עם זאת, לדבריהם גורמים אלו אינם משפיעים על ממצאיהם העיקריים או על מסקנותיהם ביחס ליעילות של Famotidine.
החוקרים מסכמים, כי על אף יעילותן המוכחת של תרופות מקבוצת מעכבי משאבת המימן כנגד כיבים המיוחסים ל-NSAID's או לאספירין, ישנן עדיין חששות לגבי שימוש-יתר או שימוש ארוך טווח בהן. לפיכך, Famotidine עשויה לשמש אלטרנטיבה טובה בחולים הנוטלים אספירין במינון נמוך, לדבריהם.
במאמר מערכת המגיב לפרסום הדברים ואשר פורסם באותו גיליון, כותב המומחה כי NSAID's ו-H Pylori אינם עוד הגורמים העיקריים לכיבים מדממים. תואר זה מגיע לטענתו כעת לאספירין במינון נמוך. לפיכך, הוא מוסיף, חשובה באותה מידה השאלה של איך להתמודד עם סוגיה זו כפי שהייתה השאלה של התמודדות עם NSAID's לפני כעשור. בהיעדר תכשירי אספירין בטוחים יותר, האסטרטגיות מתמקדות בכמופרופילקסיס, הוא מסביר.
לדברי המומחה, במחקר FAMOUS אף חולה עם זיהום H Pylori לא פיתח כיב בעודו נוטל Famotidine, לעומת 5.5% מהחולים אשר היו שליליים לזיהום אשר כן פיתחו כיבים. ממצא זה עשוי לספק לטענתו רמז לגבי הפעילות של Famotidine, וגם להעלות דילמה, אולם לא בהכרח לספק מנגנון פעולה. במילים אחרות, יעילות מוגברת של מעכבי משאבת המימן (PPI's) בחולים החיוביים ל-H Pylori לעומת חולים שליליים ל-H Pylori זוהתה היטב אולם טרם הובהר עניין זה עבור אנטגוניסטים לרצפטור ל-H2.
המומחה מסכם כי חלק מהעדויות, אבל לא כולן, מציעות כי ארדיקציה של H Pylori הינה מספיקה לשם מניעת כיבים מדממים באנשים הנוטלים אספירין. פעולה פשוטה זו הינה שאלה חשובה המצריכה תשובה ממחקר תוצא, שכן יש לה את הפוטנציאל להפוך את השימוש באספירין לבטוח יותר, לדבריו. בינתיים, הוא מוסיף, Famotidine נראית כאלטרנטיבה טובה ל-PPI's.
לעומתו, מומחה מתחום הגסטרואנטרולוגיה ונשיא ה-American College of Gastoenterology סבור אחרת. לדבריו, הוא מתקשה למצוא את היישום של ממצאים אלו לעשייה הקלינית. לדבריו, קבוצת החולים במחקר זה נטלה אספירין במינון נמוך בלבד, בעוד שבחיים האמיתיים אנשים רבים נוטלים תרופות רבות יותר. לפיכך, הוא טוען, לא ניתן להסיק ממחקר זה מסקנות לגבי אנשים הנוטלים תרופות נוספות מעבר לאספירין במינון נמוך, או הנוטלים NSAID's אחרים על בסיס ספורדי או אפילו דרך קבע.
לדבריו, הן הנחיות ה- American College of Gastoenterologyוהן הצהרת הקונצנזוס שכתב ארגון זה יחד עם ה-American College of Cardiology בסתיו 2008, מציינות כי מעכבי משאבת המימן (PPI's) הינן עדיין הגישה מועדפת לטיפול. במחקרים אשר השוו בין תרופות, לא רק באנשים הנוטלים אספירין במינון נמוך אלא גם באנשים הנוטלים NSAID's דרך קבע, PPI's הן פשוט יעילות יותר.
לבסוף, מציין המומחה כי אנטגוניסטים לרצפטור H2 עשויים להיות בעלי יתרון אם מתבוננים בעלות הכספית בלבד. עם זאת, מחקר זה נערך בזמן בו אנטגוניסטים לרצפטור H2 הושוו לעלויות ה-PPI's. כיום, לדבריו, עם הזמינות הגוברת של תרופות גנריות ותרופות ללא צורך במרשם, יש להעריך מחדש את עניין עלותן הכספית. מנקודת מבט של היענות ויעילות, הוא מסכם, עדיין תקפה בעיניו ההמלצה על מעכבי משאבת המימן כתרופות המעשיות ביותר עבור חולים בסיכון.
Lancet 2009;374(9684):119-125
לידיעה במדסקייפ