מתוצאות מחקר אקראי מבוקר וכפול סמיות שפורסם בגיליון יולי 2009 של ה-Gastroenterology, עולה כי משתתפים בריאים שטופלו במעכבי משאבת הפרוטונים (Proton-pump inhibitors, PPIs) למשך 8 שבועות, סבלו לאחר הפסקת הטיפול מתסמינים הקשורים להפרשת יתר של חומצה.
החוקרים כותבים כי לאחר 8 שבועות טיפול ב-PPIs נמצאה הפרשת יתר של חומצה (rebound acid hypersecretion, RAHS). במידה והפרשת יתר זו מובילה לתסמינים של חומציות יתר, הדבר עלול להוביל לתלות ב-PPIs ולכן להשלכות משמעותיות.
המחקר כלל 120 מתנדבים בריאים. החוקרים חילקו את המשתתפים באקראי לטיפול בפלסבו למשך 12 שבועות, או לטיפול ב-Esomeprazole (נקסיום) במינון 40 מ"ג/יום למשך 8 שבועות ו-4 שבועות נוספים של פלסבו. המשתתפים מילאו את שאלון ה- Gastrointestinal Symptom Rating Scale (GSRS) מדי שבוע, שכולל שאלות על צרבת, החזר חומצה (acid regurgitation) או דיספפסיה. תסמינים משמעותיים קליניים הקשורים לחומצה, הוגדרו כציון GSRS של 2 ומעלה.
מתוצאות המחקר עולה, כי בתחילת המחקר ציוני ה-GSRS היו דומים בין 2 הקבוצות. בהשוואה לקבוצת הביקורת, בקבוצת הטיפול ב-PPI נמצאו ציוני GSRS גבוהים יותר בשבוע 10 (1.4+1.4 לעומת 1.2+0.9, p=0.023), בשבוע 11 (1.4+1.4 לעומת 1.2+0.9, p=0.009) ובשבוע 12 למחקר (1.3+1.2 לעומת 1.0+0.3, p=0.001).
בשבועות 9-12 למחקר, 44% מהמשתתפים שטופלו ב-PPI (26/59) דיווחו על תסמין אחד לפחות הקשור לחומציות יתר, בהשוואה ל-15% מהמשתתפים בקבוצת הפלסבו (9/59, p<0.001). 22% מהמשתתפים בקבוצת הטיפול (13/59) דיווחו על דיספפסיה, צרבת או החזר חומצה בשבוע 10 למחקר, בשבוע 13 דיווחו על כך 22% מהם (13/59), ובשבוע 12 נמצאו התסמינים ב-21% מהמשתתפים (12/58). בקבוצת הפלסבו דווחו התסמינים ב-7% (p=0.034), 5% ו-2% מהמשתתפים (p=0.001) בהתאמה.
החוקרים מציינים כי מתנדבים בריאים שטופלו בתרופות מקבוצת ה-PPI למשך 8 שבועות, דיווחו על תסמינים הקשורים לחומציות יתר לאחר הפסקת הטיפול. תוצאות המחקר רומזות כי להפסקת הטיפול ב-PPI ישנם היבטים שלא זוהו עד כה, ותומכות בהשערה כי להפרשת יתר של חומצה (RAHS) יש השלכות קליניות.
בין מגבלות המחקר ניתן לציין את השימוש במתנדבים בריאים, אשר מקשה לקבוע האם בחולים הסובלים מדיספפסיה, RAHS עלול לגרום לתסמינים באותה המידה. בנוסף, לאחר החלוקה האקראית נמצא כי רוב המשתתפים שסבלו מזיהום ב-Helicobacter Pylori שוייכו לקבוצת הפלסבו, ולכן לא ניתן לקבוע האם התופעה של הפרשת חומצה ביתר לאחר הפסקת הטיפול, היא משמעותית קלינית בסובלים מזיהום זה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי קיימת סבירות גבוהה שהתסמינים עליהם דיווחו משתתפי המחקר נגרמו מהפרשת יתר של חומצה, וכי תופעה זו רלוונטית לחולים הנוטלים טיפול ארוך טווח ב-PPIs. לדבריהם, ייתכן שתלות ב-PPI הינה הסבר אפשרי לשימוש ההולך וגובר ב-PPIs.
במאמר מערכת שפורסם בתגובה, נכתב כי ממצאי המחקר קוראים תיגר על השימוש הליברלי ב-PPIs, וכי ייתכן שיש לשקול את שינוי ההנחיות למתן טיפול זה.
כותבי מאמר המערכת מציינים כי יש לזהות גורמים תורמים הקשורים לסגנון החיים, ולשקול שימוש בתרופות עם פעילות חלשה יותר, כגון נוגדי חומצה (antacids) ואלגינטים (alginates).
הם מוסיפים כי מטופלים רבים שואלים על בטיחות השימוש ב-PPIs, ולאור תוצאות המחקר נראה שיש חובה ליידעם בדבר האפשרות של הפרשת חומצה ביתר לאחר הפסקת הטיפול, והשלכותיה האפשריות.
Gastroenterology. 2009;137:20-39, 80-87.
לידיעה במדסקייפ