מאת ד"ר עמית עקירוב
במטה-אנליזה חדשה ביקשו החוקרים להעריך אם קיים קשר בין ארדיקציה של זיהום הליקובקטר פילורי ובין התפתחות GERD (Gastro-Esophageal Reflux Disease), בחולים ללא עדות למחלת GERD קודם לכן.
החוקרים ערכו סקירה ספרותית לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים ומחקרי עוקבה (1983-2007), שכללו חולים עם זיהום הליקובקטר פילורי, וללא עדות למחלת GERD. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות לפחות, עם מתן טיפול ארדיקציה להליקובקטר פילורי או פלסבו. 12 מחקרים זוהו (7 מחקרים אקראיים ומבוקרים ו-5 מחקרי עוקבה).
שישה מחקרים אקראיים-מבוקרים קבעו כיעד עיקרי אבחנת GERD ארוזיבית, ובמחקרים אלו יחס הסיכויים לשכיחות GERD, בהשוואת קבוצת החולים לאחר ארדיקציה של הליקובקטר פילורי, אל מול חולים עם זיהום פרסיסטנטי בהליקובקטר פילורי, עמד על 1.11 (0.81-1.53, p=0.52).
בחמישה מחקרים אקראיים-מבוקרים שקבעו כיעד את הופעת התסמינים, יחס הסיכויים לשכיחות GERD בהשוואת קבוצת החולים לאחר ארדיקציה של הליקובקטר פילורי, אל מול חולים עם זיהום פרסיסטנטי בהליקובקטר פילורי, עמד על 1.22 (0.89-1.69, p=0.22).
במחקרי עוקבה, יחס הסיכויים לשכיחות GERD בהשוואת קבוצת החולים לאחר ארדיקציה של הליקובקטר פילורי, אל מול חולים עם זיהום פרסיסטנטי בהליקובקטר פילורי, עמד על 1.37 (0.89-2.12, p=0.15).
התוצאות היו עקביות בניתוחים סטטיסטיים שונים, כולל השוואה בין מחקרי עוקבה ומחקרים אקראיים-מבוקרים, מחקרים באיכות-גבוהה לעומת מחקרים באיכות-נמוכה, ועם תוצאות אנדוסקופיות לעומת תוצאות סימפטומאטיות, פרט לתת-קבוצה של חולים עם מחלת כיב פפטי במחקרי עוקבה (OR = 2.04, 1.08-3.85, p=0.03).
החוקרים מסכמים וכותבים כי אין קשר בין ארדיקציה של זיהום הליקובקטר פילורי ובין התפתחות מקרים חדשים של GERD בחולים עם תסמיני דיספפסיה. עם זאת, במחקרי עוקבה זוהתה עליה של פי שתיים בסיכון להתפתחות GERD ארוזיבית בחולים עם מחלת כיב פפטי. החוקרים לא זיהו הבדל משמעותי במחקרים אקראיים-מבוקרים של חולים עם מחלת כיב פפטי.
Am J Gastroenterol published online before print 19 January 2010
לידיעה ב-NELM