מאת ד"ר עמית עקירוב
מתוצאות מחקר חדש מישראל, שפורסמו בכתב העת Clinical Infectious Diseases, עולה כי נוכחות זיהום בחיידק הליקובקטר פילורי (Helicobacter Pylori) עשויה לספק הגנה מפני מחלות שלשולים.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין זיהום בהליקובקטר פילורי ובין היארעות מחלות שלשולים. מדגם המחקר כלל חיילים ישראלים בגילאי 18-21 שנים, ששירתו ביחידות שדה והיו במעקב אחר מחלות שלשולים.
קבוצת המקרים כללה 177 חיילים שפנו למרפאה בבסיס בשל שלשולים ונמצאו חיוביים ל-Shigella sonnei (66 חיילים), ETEC (Enterotoxigenic Escherichia coli, 31 חיילים) או שליליים לחיידקים פתוגניים (80 חיילים; שלשול על-רקע אתיולוגיה לא-ידועה). חיילים בקבוצת הביקורת (418 חיילים) לא סבלו ממחלת שלשולים במהלך תקופת המעקב. ההתאמה נעשתה על-בסיס יחידת האימון ותקופת הזמן. החוקרים נטלו דגימות דם בתחילת אימוני השדה והם נבדקו שוב לנוגדנים מסוג IgG כנגד הליקובקטר פילורי ונוגדני Shigella sonnei lipopolysaccharie מסוג IgA ו-IgG .
שיעור המקרים של זיהום בהליקובקטר פילורי היה נמוך יותר משמעותית בקבוצת המקרים עם זיהום מאתיולוגיה לא-ידועה (36.3%), בהשוואה לביקורות (56.0%) (יחס סיכויים מתוקן של 0.43, p=0.005). שיעור המקרים של זיהום בהליקובקטר פילורי בקבוצת המקרים עם שיגלוזיס על-רקע S. sonnei היה נמוך יותר משמעותית בהשוואה לקבוצת הביקורת: 36.3% לעומת 56.0%. הקשר נותר גם לאחר תקנון למשתנים סוציו-דמוגרפים ונוכחות נוגדני IgA כנגד S. sonnei (יחס סיכויים מתוקן של 0.37, p=0.03) ונוגדני IgG (יחס סיכויים מתוקן של 0.38, p=0.04). הקשר בין זיהום בהליקובקטר פילורי ושלשולים על-רקע זיהום ב-ETEC היה דומה, אך לא מובהק סטטיסטית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי נתוני המחקר תומכים בהשפעה מגנה של זיהום בהליקובקטר פילורי מפני מחלות שלשולים.
Clin Infect Dis. (2011)