הליקובקטר פילורי קשור לעלייה בסיכון לפרפור פרוזדורים (AF), על פי תוצאות מחקר שפורסם בגיליון יולי של Heart.
מחלה לא קרדיווסקולרית פוטנציאלית עם מועדות ל-AF עלולה להיות דלקת קיבה כרונית הנגרמת ע"י זיהום ה. פילורי כרוני. החוקרים שיערו כי ה. פילורי עלול להיות מעורב בדלקת פרוזדורים כרונית הגורמת ל-AF.
בין מרץ 2002 לינואר 2003 החוקרים בדקו 59 חולים עם AF פרוקסיסמלי או ממושך, כולל מספר חולים ללא מחלת לב מבנית וחלק שקיבלו תרופות ליתר לחץ דם. הם השוו את החולים הללו לקבוצת ביקורת של 45 נבדקים בריאים ללא היסטוריה של אריתמיה או מחלה כרונית או אקוטית. חולים עם MI, ניתוח לב קודם, מחלת לב איסכמית, מחלת שסתומים, הפרעה בתיפקוד התירואיד, אי ספיקת לב גדשתית, סוכרת וזיהומים כרונים או אקוטים לא נכללו במחקר.
שתי הקבוצות היו דומות מבחינת גיל, גורמי סיכון, כולסטרול וטריגליצרידים. יותר חולים טופלו בשל יתר לחץ דם בקבוצת AF. חולים עם AF ממושך (n = 29) היו מבוגרים יותר מאשר חולים עם AF פרוקסיסמלי (n = 30), והיתה להם שכיחות גבוהה יותר של טיפול ביתר לחץ דם.
בהשוואה לקבוצת הביקורת, לקבוצת AF היתה יותר סרולוגיה חיובית לה. פילורי באופן משמעותי (97.2 [50.5 - 100.0] IU/mL vs 5.3 [5.0 - 33.9] IU/mL) וחלבון C ראקטיבי (8 [6 - 10] mg/L) לעומת 1 [0 - 2] mg/L; P < .001)
לאחר התאמה להבדלי גיל, סרוטולוגיה חיובית לה. פילורי ו-CRP היו שניהם גבוהים באופן משמעותי בחולים עם AF ממושך לעומת אלו עם AF פרוקסיסמלי (100 (72.6 - 100.0) IU/mL לעומת 60.2 (35.9 - 100.0) IU/mL; P = .027, and 9 (7 - 11) mg/L v לעומת 7 (6 - 10) mg/L; P = .041, בהתאמה).
הקשר בין AF והליקובקטר פילורי היה חזק ביותר בחולים עם AF ממושך. בנוסף, ריכוזים גבוהים של CRP, המאשרים נוכחות דלקת מערכתית בחולי AF, דבר המוביל להשערה כי זיהום ה. פילורי עלול להיות סובסטרט של הדלקת המערכתית ב-AF. יש צורך במידע נוסף ממחקרים בכדי לזהות כיצד ה. פילורי עלול להשפיע על פתוגנזה של AF.
Heart. 2005;91:960-961
לידיעה במדסקייפ