חדשות

זיהום בהליקובקטר פילורי מלווה בשכיחות מוגברת של טרשת עורקים תת-קלינית (PLoS One)

03/04/2018

 

זיהום פעיל בהליקובקטר פילורי לווה בהיצרות תת-קלינית משמעותית של העורקים הכליליים באוכלוסיית נבדקים ללא היסטוריה של מחלת עורקים, רמז לחשיבות אבחנה מוקדמת וטיפול בפתוגן זה למניעת התקדמות למחלה גלויה, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש, שפורסם בכתב העת PLoS One.

 

מדגם המחקר כלל 463 חולים שהשלימו בדיקות רפואיות מרצונם, בין השנים 2007-2014. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 54.2 שנים, 336 מהם היו גברים.

 

המשתתפים השלימו מבחן אוריאז מהיר לאחר-ביופסיה של רירית הקיבה, באמצעות CLO (Campylobacter-like Organism Test) לזיהוי נוכחות הליקובקטר פילורי ולאחר מכן סווגו לשתי קבוצות, על-בסיס תוצאות המבחן. המשתתפים השלימו גם מדידות PWV (Pulse-Wave Velocity) ובדיקת MDCT (Multidetector Computed Tomography).

 

כאשר היצרות כלילית משמעותית הוגדרה בנוכחות היצרות של 50% ומעלה בעורק כלילי מג'ורי או בסעיפים שלו, בקבוצת הנבדקים החיוביים ל-CLO (224 נבדקים) תועד סיכוי גבוה למעלה מכפליים, בהשוואה לנבדקים שליליים למבחן (239 נבדקים) להיצרות משמעותית, עם היארעות של 7.6% לעומת 2.9%. גם לאחר תקנון לערפלנים, באלו עם מבחן חיובי תועד יחס סיכויים מתוקן של 2.813.

 

בקרב משתתפים עם מבחן CLO חיובי תועד ריכוז HDL ממוצע נמוך יותר, בהשוואה לנבדקים עם מבחן שלילי (46.6 לעומת 49.6 מ"ג/ד"ל). רמות טריגליצרידים היו גם כן גבוהות יותר (134.5 לעומת 116.4 מ"ג/ד"ל). יתרה מזאת, מספר המשתתפים עם מדדי סידן בעורקים הכליליים של מעל אפס היה גדול יותר משמעותית באלו עם מבחן חיובי, ומספר המקטעים עם נגעים טרשתיים בכלי הדם היה מעט גבוה יותר באלו עם מבחן CLO חיובי (0.22 לעומת 0.17).

 

לא תועד הבדל מובהק סטטיסטית במספר הנבדקים עם מדדי סידן בעורק הכלילי של מעל 100 וכן לא זוהו הבדלים בין הקבוצות במאפייני הנגעים הטרשתיים.

 

למרות שבשתי הקבוצות תועדה שכיחות דומה של סוכרת ויתר לחץ דם, כמו גם טיפול לסוכרת, יתר לחץ דם ונוגדי-טסיות, בקבוצת הנבדקים החיוביים ל-CLO תועדה שכיחות גבוהה יותר של טיפול להפחתת רמות שומנים בדם (15.6% לעומת 10.5%).

 

המנגנון בו הליקובקטר פילורי תורם להתפתחות טרשת עורקים אינו מובן היטב, אך חלק מהעדויות מציעות כי הפתוגן תורם להפרעה בבקרת מטבוליזם של שומנים.

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מצביעים על החשיבות האפשרית של טיפול להכחדת הליקובקטר פילורי במניעת מחלת עורקים כלילית.

 

PLoS One 2018; 13 (3)

 

לידיעה ב-MedPage Today

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני