בדיקת ריצוף הדור הבא של דגימת צואה לחיזוי עמידות לטיפול אנטיביוטי כנגד הליקובקטר פילורי מספקת תשובה מהירה כמו ביופסיה של הקיבה, כך עולה מנתונים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American College of Gastroenterology.
החוקרים ערכו מחקר שכלל 262 משתתפים שהיו מיועדים לגסטרוסקופיה בארבעה מרכזים רפואיים. הם נטלו שתי דגימות ביופסיה מהקיבה לריצוף הדור הבא. בתוך שבועיים מהבדיקה האנדוסקופיה ולפני טיפול כנגד הליקובקטר פילורי, נאספה דגימת צואה. בדיקת PCR (Polymerase Chain Reaction) שימשה לאישור נוכחות הליקובקטר פילורי בביופסיות. במטרה לזהות מוטאציות בקורלציה עם עמידות לטיפול אנטיביוטי.
בדגימות צואה, נוכחות הליקובקטר פילורי זוהתה באמצעות בדיקות לאנטיגן בצואה ובדיקת PCR. הדגימות נבחנו באמצעות טכנולוגיית ריצוף הדור הבא לחיזוי עמידות ל-Amoxicillin, Clarithromycin, Metronidazole, Tetracycline, Levofloxacin ו-Rifabutin.
מבין 262 החולים, 73 היו חיוביים בבדיקת צואה בהליקובקטר פילורי, כאשר בשניים לא הייתה כמות דנ"א קיבה מספקת להערכה. החוקרים אספו דגימות צואה ודגימות ביופסיה לששת התכשירים האנטיביוטיים.
מהנתונים עולה כי בחולים הייתה חוסר התאמה בין תוצאות דגימות קיבה ודגימות צואה. לפחות מוטאציה אחת הקשורה עם עמידות לטיפול אנטיביוטי תועדה ב-70.4% מדגימות ביופסיה מהקיבה. מנגד, ב-21 משתתפים לא זוהו מוטאציות הקשורות עם עמידות לטיפול אנטיביוטי כנגד החיידק.
החוקרים כותבים כי עמידות מהווה גורם חשוב לכישלון טיפול להכחדת הליקובקטר פילורי. ממצאים אלו מאשרים כי עם עמידות גבוהה ל-Clarithromycin, Metronidzole ו-Levofloxacin, אין מקום למתן טיפולים משולשים ללא נתונים אודות רגישות החיידק לתכשירים אלו.
מתוך כנס ה-ACG
לידיעה ב-Healio