טיפול הורמונאלי בתכשירים דוגמת Tamoxifen או מעכבי ארומטאז עשוי להביא לנשירת שיער ולהשפיע משמעותית על איכות החיים של נשים עם סרטן שד, גם במקרים בהם מדובר בנשירת שיער בדרגה קלה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology. מנגד, טיפול מקומי ב-Minoxidil (מינוקסי) עשוי להשיב את גדילת השיער, כך שנשירת השיער הינה ברת-טיפול.
החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שכלל 112 נשים עם סרטן שד, עם אבחנה של נשירת שיער על-רקע טיפול אנדוקריני, אשר נבדקו במרפאות עור בבית חולים שלישוני גדול ובמרכז טיפול בסרטן.
החוקרים בחנו את המאפיינים הקליניים, איכות חיים על-רקע נשירת שיער ותגובה לטיפול ב-Minoxidil בנשים עם סרטן שד ונשירת שיער על-רקע טיפול הורמונאלי . נתוני שאלון Hairdex Questionnaire שימשו להערכת ההשפעה של נשירת שיער על איכות החיים של הנשים, כאשר מדדים גבוהים יותר העידו על איכות חיים נמוכה יותר. יעילות הטיפול ב-Minoxidil נבחנה לאחר 3 או 6 חודשים.
המחקר כלל 112 נשים עם סרטן שד (גיל חציוני של 60 שנים), כולל 104 נשים (93%) עם צילומים סטנדרטיים; מבין אלו, 59 נשים (53%) עם נתוני טריכוסקופיה בתחילת המחקר ו-46 נשים (41%) השלימו הערכת תגובה ל-Minoxidil.
נשירת שיער יוחסה למעכבי ארומטאז ב-75 נשים (67%) ולטמוקסיפן ב-37 נשים (33%). החומרה נקבעה על דרגה 1 ב-96 מבין 104 נשים (92%) והדפוס תאם לנשירת שיער אנדרוגנטית. המאפיינים הטריכוסקופיים הדומיננטיים בתחילת המחקר כלל נוכחות שיער עדין (Vellus) וקצה זקיק שיער בקוטר בינוני ועבה.
החוקרים זיהו השפעה שלילית על איכות החיים, עם השפעה גדולה יותר על מרכיז הרגש לפי מדד Hairdex Score. לאחר טיפול מקומי ב-Minoxidil תועד שיפור מתון או משמעותי בנשירת שיער ב-37 מבין 46 נשים (80%).
החוקרים מסכמים וכותבים ממצאי המחקר מעידים כי נשירת שיער על-רקע טיפול הורמונאלי בנשים לאחר סרטן שד משפיעה לרעה על איכות החיים של הנשים, עם תגובה לטיפול ב-Minoxidil.
JAMA Dermatol. Published online April 11, 2018
לידיעה במדסקייפ