מחקר חדש נועד לבדוק כיצד ניתן להבדיל בין התקרחות מפוזרת כרונית (Chronic Telogen Effluvium – CTE) ובין התקרחות גברית טיפוסית (Androgenetic Alopecia – AGA). כאשר שני המצבים מופיעים באותו מטופל, ההבחנה עשויה להיות קשה.
במסגרת המחקר עקבו אחר 100 נבדקים שסבלו מנשירת שיער ואובחנו עם CTE, AGA, שילוב של CTE + AGA או CTE בהפוגה. המשתתפים חפפו את השיער באופן סטנדרטי. החוקרים ספרו את כל השערות שנשרו וחילקו אותן לפי אורכן – שערות באורך 5 ס"מ ומעלה, שערות באורך בינוני (בין 3 ל-5 ס"מ) ושערות קצרות באורך 3 ס"מ ומטה.
השערות הקצרות נחשבו Telogen Vellus Hairs ונבדקים בהם השערות הקצרות היוו לפחות 10% מכלל השערות, סווגו כסובלים מ-AGA. החוקרים הניחו כי משתתפים בהם נרשמו נשירה של 200 שערות ומעלה סבלו מ-CTE. עם זאת, מדד Kappa הרבה כי ההתאמה הטובה ביותר בין אבחנה קלינית ואבחנה מספרית הושגה בנקודת חתך של 100 שערות או יותר (K=0.527).
מבין 100 הנבדקים, 18 נבדקים בהם 10% או יותר מכלל השערות היו קצרות מ-3 ס"מ וסבלו מנשירה של פחות מ-100 שערות, אובחנו עם CTE. 34 נבדקים עם 10% או יותר שערות קצרות מכלל השערות וסבלו מנשירה של לפחות 100 שערות, אובחנו עם AGA+CTE.
14 נבדקים עם פחות מ-10% שערות קצרות מכלל השערות שסבלו מנשירה של פחות מ-100 שערות, אובחנו עם CTE בהפוגה.
לסיכום, החוקרים מציינים כי מדובר בשיטה פשוטה, לא-פולשנית, המתאימה להערכה במרפאה.
Arch Dermatol. 2005;141:1243-1245