ההנחה כי נפטר היה מסכים לתרום את איבריו (presumed consent ) אינה מסבירה את השונות בשיעורי תרומת איברים בין מדינות שונות. כדי לבדוק את ההשפעה של הנחה זו על שיעורי התרומה, החוקרים סקרו מאגרי מידע של Medline , Medline In-Process , Embase , CINAHL , PsycINFO , HMIC , PAIS International ו- OpenSIGLE עד לינואר 2008.
הסקירה כללה 5 מחקרים, שהשוו שיעורי תרומה לפני ואחרי החקיקה בנושא של presumed consent, 8 מחקרים, שהשוו שיעורי תרומה במדינות עם וללא מערכות presumed consent (השוואה בין מדינות) ו-13 סקרים של עמדות הציבור ורופאים בכל הקשור ל- presumed consent.
5 המחקרים, שהשוו שיעורי תמותה לפני ואחרי החקיקה בנושא דיווחו על עלייה בשיעורי התרומה לאחר החקיקה, אך בוצעה בדיקה מעטה של כל שאר השינויים שקרו עם השינוי בחקיקה. ב-4 המחקרים הטובים ביותר, שהשוו שיעורי תרומה בין מדינות, חוק ה- presumed consentהיה קשור עם עלייה בתרומת איברים של 25-30%, 21-26%, 2.7 יותר תורמים פר מיליון איש באוכלוסייה ו-6.14 יותר תורמים פר מיליון איש ב-4 המחקרים.
גורמים אחרים, שנמצאו כחשובים לפחות במחקר אחד היו תמותה בתאונת דרכים וגורמים צרברווסקולריים, יכולת השתלה, ערך תוצר גולמי גס לנפש, עלויות בריאות לנפש, דת, השכלה, גישה ציבורית למידע ומערכת חוקית נפוצה.
8 סקרי של עמדות וגישות ל- presumed consent בוצעו באנגליה. הסקרים היו שונים ברמת התמיכה ב- presumed consent, כאשר סקרים, שנערכו לפני שנת 2000 דיווחו על רמות נמוכות ביותר של תמיכה (28-57%). הסקר האחרון ביותר, שבוצע בשנת 2007, דיווח כי 64% מהמגיבים לסקר תמכו ב- presumed consent.
לסיכום, presumed consent לבדה אינה מסבירה את השונות בשיעורי תרומת איברים בין מדינות שונות. חקיקה, זמינות תורמים, ארגון ותשתית של שירותי השתלה, השקעה בשירותי בריאות, עמדות הציבור ומודעות לתרומת איברים עשויים כולם לשחק תפקיד, אך החשיבות היחסית שלהן אינה ברורה. סקרים שבוצעו לאחרונה באנגליה הדגימו תמיכה ב- presumed consent, אך גם בתוצאות סקרים אלה הופיעה שונות שעשויה לשקף הבדלים בשיטות הסקרים.
לידיעה ב-PubMed