ממחקר חדש, שפורסם בגיליון מארס של Neurology, עולה כי לחולי טרשת נפוצה יש סיכון כולל נמוך יותר לפתח גידול ממאיר, אך הסיכון לפתח סוגים מסוימים של גידולים ממאירים עשוי להיות גדול יותר במקצת.
ברקע למחקר החוקרים מסבירים כי לחולי טרשת נפוצה יש סיכון לפתח סרטן הנמוך ב-10%, כאשר אפקט זה ניכר אף יותר בנשים. למרות זאת, חלק מהמטופלים עשויים יותר לפתח גידולים מוחיים או גידולים במערכת השתן.
השערת החוקרים הייתה שהסיכון הנמוך יותר לפתח סרטן בקרב חולי טרשת נפוצה יכול לנבוע משינויים בסגנון החיים או מהטיפול הניתן לאחר אבחון המחלה. העלייה באבחון גידולים מוחיים עשויה לנבוע מדלקת במוח, אך ממצא זה לא משקף עלייה אמיתית בסיכון לפתח סרטן. מטופלים אלה עוברים בדיקות נוירולוגיות בתדירות יותר גבוהה ולכן הסבירות לכך שגידולים מוחיים יאותרו מהר יותר גדולה.
ניתן להסביר את העלייה בסיכון לפתח גידולים ממאירים במערכת השתן על ידי סיבות הקשורות למחלה. גירוי כרוני לאיברי מערכת השתן כתוצאה מהמחלה עשוי להגביר את הסיכון לפתח סרטן, אך יש להדגיש שהסיכון האינדיבידואלי מתון, כאשר פחות מ-0.2% מחולי טרשת נפוצה פיתחו גידול ממאיר זה עבור כל 10 שנות מעקב.
המחקר הנוכחי כלל תיקים רפואיים של 204,000 איש ו-20,000 חולי טרשת נפוצה. הנבדקים נאספו מרישום האוכלוסייה הכללי של שבדיה. לאחר תקופת מעקב ממוצעת של 35 שנה, הופיעה ירידה בסיכון לפתח סרטן בקרב חולי טרשת נפוצה.
החוקרים העריכו בנוסף את הורי המטופלים כדי לקבוע האם יש קשר גנטי. הערכה זו לא הדגימה עלייה או ירידה כוללת בסיכון לפתח סרטן בקרב הורי המטופלים, שסובלים מטרשת נפוצה בהשוואה להורים לנבדקים ללא מחלה זו.
הסיכון הנמוך יותר לפתח סרטן בקרב חולי טרשת נפוצה עשוי להיגרם מגורם אחד או משילוב של מספר גורמים. הסיכון הנמוך יותר יכול להיות תוצאה של שינויים בסגנון החיים, כגון תזונה בריאה יותר ופעילות גופנית קבועה. ידוע לכל ש-BMI הוא גורם סיכון למספר גידולים ממאירים, כאשר לחולי טרשת נפוצה יש BMI נמוך יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. הטיפול הניתן לאחר אבחון המחלה עשוי גם הוא לשחק תפקיד. כמו כן, חלק מהירידה בסיכון לפתח סרטן עשויה לנבוע מתגובות הגוף למחלה.
מרבית המחקרים הקודמים, שהתבססו על מאגרי רישום, היו חסרים במידע על משתנים, כגון צריכת אלכוהול, עישון ופעילות גופנית. כדי להימנע ממכשול זה, החוקרים תקננו לנסיבות סוציו-אקונומיות, שקשורות במידה חזקה להתנהגויות רבות.
מגבלה נוספת שהחוקרים התגברו עליה במחקר הנוכחי היא הדיוק האבחנתי של טרשת נפוצה. החוקרים הציגו עדות שתמכה בדיוק אבחנתי גבוה יחסית של טרשת נפוצה בקרב נבדקי המחקר והדגימה שהסיכון לפתח גידול ממאיר בנבדקים אלה אף נמוך יותר.
לסיכום, ביצוע מחקרים על חולי טרשת נפוצה עשוי לזהות גורמים שמגנים מפני התפתחות גידולים ממאירים. מציאת גורמים אלה עשויה לעזור לקבוע את האטיולוגיה של טרשת נפוצה.
Neurology. 2009;72:1170-1177
לידיעה במדסקייפ