ממחקר חדש אשר ביצע ניתוח-על (מטה אנליזה) של מחקרים מבוקרים בהקצאה אקראית (RCT's) ופורסם בגיליון מאי של הירחון Archives of internal medicine עולה כי תוכניות ממוחשבות ומקוונות לגמילה מעישון עשויות להועיל למבוגרים מעשנים.
לדברי החוקרים, ההשפעות אשר דווחו במחקרים מבוקרים בהקצאה אקראית (RCT's) של תוכניות ממוחשבות ומקוונות לגמילה מעישון לא היו עקביות, וכי עד כה האסטרטגיות המומלצות לגמילה מעישון כללו טיפול קצר בתלות בטבק; ייעוץ פרטני, קבוצתי וטלפוני; טיפולים תרופתיים רבים בעלי יעילות; וכן יעוץ טלפוני בקו חם לנגמלים.
לשם ביצוע ניתוח-העל, סקרו החוקרים 287 עבודות על ידי חיפוש ב-MEDLINE (Pubmed), EMBASE וה-Cochrane Review באוגוסט 2008, וזאת באמצעות שני חוקרים המבצעים הערכה והינם בלתי תלויים זה בזה, ובוחרים את המחקרים המתאימים להיכלל בניתוח. הניתוח הסופי כלל 22 מחקרים מבוקרים בהקצאה אקראית (RCT's), עם סך של 29,549 משתתפים, מתוכם 16,050 נבדקים אשר הוקצו אקראית לעבור תוכנית מקוונת או ממוחשבת לגמילה מעישון ו-13,499 להיכלל כקבוצת ביקורות.
ניתוח-על של כל 22 המחקרים הללו הראה כי התוכנית ההתערבותית הייתה בעלת השפעה משמעותית על הגמילה מעישון (סיכון יחסי (RR) = 1.44; 95% CI = 1.27-1.64). התוצאות היו דומות בתשעה מחקרים אשר בחנו תוכנית המבוססת על האינטרנט (RR = 1.40; 95% CI = 1.13-1.72), וב-13 המחקרים אשר ביקשו לבחון התערבויות מבוססות על מחשב (RR = 1.48; 95% CI = 1.25-1.76).
החוקרים מוסיפים כי התוצאות היו דומות אף בין תת-קבוצות בהתבסס על רמות שונות של איכות המתודולוגיה המחקרית, ביצוען או היעדרן של התערבויות נוספות הנערכות במקביל לתוכנית הגמילה האמורה, סוגי המדדים השונים בהם נעשה שימוש במחקרים לשיעור ההימנעות מעישון, ופרקי זמן שונים של תקופת המעקב. עם זאת, נראה כי תוכניות גמילה ממוחשבות או מקוונות לא היו יעילות בקרב אוכלוסיות של מתבגרים (RR = 1.08; 95% CI = 0.59-1.98).
מגבלות ניתוח-העל הנוכחי כוללות את מיעוט המחקרים שזוהו ונכללו בניתוח אשר בוצעו באוכלוסיות של מתבגרים (3 מחקרים מסוג RCT בלבד), חוסר היכולת של החוקרים להעריך את המצב הסוציו-אקונומי הכולל של המשתתפים, היעדר ההערכה של צריכת טבק שאיננה בעישון, וכן העובדה שהחוקרים לא עשו שימוש בשיטות לוולידציה ביוכימית לשיעור ההימנעות מעישון.
אחדים מכותבי המחקר ציינו מגרעות שונות של תוכניות מקוונות לשינוי הרגלים, לרבות פגיעה אפשרית בפרטיות ובאבטחת המידע, והיעדר הגישה עבור מעשנים קשישים, בעלי השכלה נמוכה יותר או אלו המתגוררים במדינות מתפתחות.
החוקרים מסכמים כי ניתוח-על זה של מחקרים מבוקרים בהקצאה אקראית מצביע על כך שקיים די מידע קליני לשם תמיכה בשימוש בתוכניות מקוונות וממוחשבות לגמילה מעישון עבור מעשנים מבוגרים. תוכניות אלו, לדבריהם, מגבירות את שיעור הנגמלים פי 1.5 יותר לעומת קבוצת הביקורת. כמו כן, תוכניות אלו משיגות שיעורי הימנעות מעישון של 9.9% עם חלוף 12 חודשי מעקב.
Arch Intern Med. 2009;169:929-937
לידיעה במדסקייפ