ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון יולי של ירחון Cancer Prevention Research עולה כי רופאים המאבחנים סרטן של הפה והלוע (Oropharyngeal cancer) צריכים לבדוק את רקמת הגידול של מטופליהם לנוכחות של נגיף ה-Human Papillomavirus (HPV). גידולים סרטניים של הראש והצוואר שהינם חיוביים לנגיף הינם בעלי פרוגנוזה טובה יותר באופן משמעותי ותגובה טובה יותר לכמותרפיה ורדיותרפיה מאשר כאלו שהינם שליליים לנגיף. אלו האחרונים הם בעלי פרוגנוזה גרועה, ציינו החוקרים בכנס של ה-American Association for Cancer Research.
לדברי החוקרים, רופאים יכולים לפיכך לומר למטופל הסובל מסרטן של הראש והצוואר החיובי ל-HPV כי הוא צפוי להגיב היטב לטיפולים כימותרפיים ולהקרנות. לעומת זאת, חולים עם גידול שלילי לנגיף צריכים לשקול את האפשרות של טיפול ניתוחי וטיפולים חלופיים אחרים.
ההמלצה להיבדק לנגיף ה-HPV אינה חדשה. מחקרים קודמים כבר קשרו את נגיף ה-HPV לסרטן הפה והלוע מזה זמן מה. עם זאת, המחקר הנוכחי תורם נדבך חשוב להבנה של קשר זה. המחקר מראה לראשונה כי ההבדל המוכר בשרידות בין חולים לבנים לשחורים עם סרטן תאי קשקש (Squamous cell carcinoma, SCC) של הראש והצוואר קשור בסטטוס נגיף ה-HPV בתתי סוג מסוימים של סרטן, ובמיוחד באלו של הפה והלוע (בבסיס הלשון ועל השקדים).
החוקרים מסבירים כי למעשה ההבדל בשרידות אינו נובע מהגזע, כי אם מהעובדה שאנשים שחורים הינם בעלי סיכון גבוה יותר לפתח גידולים סרטניים של הפה והלוע שהינם שליליים לנגיף ה-HPV וקשים יותר לטיפול, ולפיכך מראים שיעורי תמותה גבוהים יותר מהמחלה.
מומחים ואנשי מערכת הירחון בו פורסם המאמר מכנים אותו ככזה שעשוי לשנות את העשייה הקלינית וכמאמר המעלה ממצא חשוב ביותר בעל השלכות אדירות ביחס לבריאות הציבור.
כמה מן ההשלכות הצפויות לממצא זה על בריאות הציבור נובעות מהעובדה ש-HPV הינו זיהום, וכי נוכחותו ההולכת וגוברת בקרב חולים עם סרטן הפה והלוע קשור ככל הנראה לעלייה במין אוראלי בקרב אנשים צעירים לבנים- אולם לא בשחורים- בארה"ב, מסבירים החוקרים. במאמר מערכת אשר פורסם באותו גיליון והתייחס לדברים אלו, נטען כי סקירת הספרות שאונקולוגים לא חשופים אליה מראה כי ישנם הבדלים בין-גזעיים בהרגלי המין. השלכות נוספות על בריאות הציבור כרוכות בעובדה לפיה סרטן של הפה והלוע שהינו שלילי ל-HPV נוטה יותר לנבוע כתוצאה מצריכת אלכוהול וטבק.
המומחה העומד מאחורי מאמר המערכת מבקש להבהיר כי זיהום HPV הנרכש באמצעות יחסי מין אוראליים בשום פנים ואופן איננו מועיל. לדבריו, HPV איננו מגן, אלא בסך הכל גורם לסוג של סרטן שהינו בעל תוצאה יותר טובה.
ממצאי המחקר החדש עולים הן ממידע רטרוספקטיבי והן ממידע פרוספקטיבי, מציינים החוקרים.
בניתוח רטרוספקטיבי של 106 חולים שחורים ו-95 חולים לבנים עם SCC של הראש והצוואר אשר טופלו באוניברסיטת מרילנד, מצאו החוקרים כי שתי הקבוצות נבדלו משמעותית זו מזו מבחינת שיעורי השרידות: עבור שחורים עמדה השרידות החציונית על 23.7 חודשים לעומת 52.1 חודשים עבור לבנים. עם זאת, החוקרים ביקשו בעקבות ממצא זה לבחון את ההבדל הבין-גזעי עבור סרטן הפה והלוע בפרט.
כשעשו כן, ההבדל הבין-גזעי בשרידות החציונית גדל עוד יותר: עבור לבנים היא עמדה על 69.4 חודשים, לעומת 25.2 חודשים עבור חולים שחורים. בעקבות ממצא זה הבינו החוקרים כי אם יוציאו מהניתוח את כל מקרי הסרטן של הפה והלוע, ההבדל בשרידות בין שחורים ללבנים עשוי להיעלם. ואכן, כשהתבוננו במקרי הסרטן שאינו של הפה והלוע, מצאו החוקרים כי השרידות החציונית הייתה כמעט זהה: 17.1 חודשים בלבנים ו-17.5 חודשים בשחורים.
החוקרים מסכמים ממצאים אלו וכותבים כי לא נמצא הבדל בשרידות בין לבנים לשחורים עם סרטן של הראש והצוואר שאיננו סרטן הפה והלוע; הבדל בשרידות בין הגזעים היה מוגבל למעשה לסרטן הפה והלוע בלבד.
מסקנה זו הובילה את קבוצת החוקרים לבחון דגימות ביופסיה טרום-טיפוליות אשר נלקחו במסגרת מחקר פרוספקטיבי של סרטן הראש והצוואר שתוצאותיו פורסמו בשנת 2007 ב-New England Journal of Medicine (NEJM), המכונה TAX 324, ובו חולים טופלו בכמותרפיה ורדיותרפיה. במחקר ההוא, 196 חולים לבנים ו-28 חולים שחורים עברו הערכה לסטטוס נגיף ה-HPV. כפי שעלה גם מהמידע ממטופלי אוניברסיטת מרילנד, גם במחקר זה מצאו החוקרים שרידות כוללת חציונית גרועה משמעותית בקרב השחורים (20.9 חודשים) לעומת הלבנים (70.6 חודשים; P = 0.03).
אולם שם חולים עם סרטן הפה והלוע שהיו שליליים לנגיף ה-HPV, ללא תלות בגזעם, היו בעלי תוצאות גרועות יותר לעומת חולים עם סרטן חיובי ל-HPV. חולים שליליים לנגיף היו בעלי שרידות חציונית של 26.6 חודשים, בעוד ששיעור השרידות בחולים החיוביים לנגיף לא ניתנה לחישוב מכיוון שמרביתם היו עדיין בחיים.
לטענת החוקרים, השרידות השתפרה בצורה דרמטית בקרב חולים עם סרטן הפה והלוע החיוביים ל-HPV בהשוואה לאלו ששליליים לנגיף.
בסך הכל, 4% מהחולים השחורים ו-34% מהחולים הלבנים היו חיוביים לנגיף ה-HPV. החולים השחורים הראו תוצאות רעות יותר מהלבנים במחקר זה מכיוון שנטו יותר להיות בעלי מחלה שלילית לנגיף וקשה יותר לטיפול. במילים אחרות, מסבירים החוקרים, הקשר בין שרידות לבין סרטן הפה והלוע איננו למעשה עניין של גזע כי אם עניין של נוכחות או היעדר זיהום ב-HPV. לדבריהם, יש לחשוב על חולים חיוביים או שליליים לנגיף כבעלי שתי מחלות נפרדות ושונות.
במסיבת עיתונאים שכונסה סביב פרסום הדברים, סיפקו החוקרים מעט רקע בנוגע לסרטן הראש והצוואר. הם ציינו כי כמחצית ממקרי סרטן הראש והצוואר הינם של הפה והלוע (אורופרינגיאליים), וכמחצית מאלו הינם קשורים לנגיף ה-HPV.
לדברי המומחים, הפרופיל הטיפוסי של חולה עם סרטן הפה והלוע השתנה במידה רבה במהלך עשרים השנים האחרונות. בעבר, המחלה הייתה בראש ובראשונה בקרב חולים מבוגרים יותר והייתה קשורה בעישון טבק ובצריכת אלכוהול; מחלתם הייתה באופן טיפוסי שלילית לנגיף ה-HPV. לעומת זאת, בשנים האחרונות הנתונים הדמוגרפיים שונים לחלוטין, והחולים נוטים להיות בעלי משרות (executives), בעלי השכלה, לבנים ובעלי בריאות טובה יותר. כמו כן, הם נוטים יותר להיות חיוביים לנגיף ה-HPV, מוסיפים המומחים.
במסגרת מסיבת העיתונאים, הציעו המומחים כי העלייה במין אוראלי בקרב אמריקאים לבנים, ובעיקר צעירים, הובילה להיארעות גבוהה יותר של זיהום פומי ב-HPV, ושל סרטן הפה והלוע שחיובי לנגיף.
לדבריהם, אמריקאים שחורים צעירים נוטים פחות לעסוק במין אוראלי, והרגליהם מראים כי פונים יותר ליחסי מין גניטליים קודם לכן. ממצא זה עשוי להסביר לטענתם מדוע שחורים נוטים פחות להיות בעלי סרטן הפה והלוע שחיובי לנגיף ה-HPV. במקרה של אמריקאים שחורים, זיהומי ה-HPV בקרבם נוטים להיות יותר מהסוג הגניטלי, עובדה אשר מקנה להם מידת מה של חיסוניות בחלל הפה. לפיכך, כשחולים שחורים מפתחים סרטן של הפה והלוע, הוא נוטה להיות יותר מהסוג השלילי לנגיף והקשה יותר לטיפול, הם מסבירים.
מומחה נוסף מהתחום מציין כי לא ידוע עדיין מהי הסיבה המדויקת לכך שסרטן הפה והלוע שחיובי ל-HPV מגיב יותר לטיפול.
אחד המומחים מזהיר מפני 'מגיפה' אפשרית של סרטן הפה והלוע. צפוי כי סוג זה של סרטן יהפוך לאחר הסוגים השכיחים יותר שנצפים, הוא טוען.
המומחה העומד מאחורי מאמר המערכת מזכיר כי חיסון ל-HPV הינה אסטרטגיה סבירה להתמודדות עם סרטן הפה והלוע הקשור בנגיף ה-HPV. לדבריו, אחת המטרות של החיסון ל-HPV, HPV-16, קשורה לאחוז ניכר מהגידולים הסרטניים של הפה והלוע. בנים ובנות כאחד צריכים להתחסן כחלק מאסטרטגיה כזו, מוסיף המומחה.
Cancer Prev Res 2009
לידיעה במדסקייפ