מאת מערכת אי-מד
במאמר המתפרסם היום באתר ''הארץ'' מציג ד"ר איתן אוריאל, מומחה לנוירולוגיה ומחלות כלי דם של המוח ומנהל שירות האשפוז הנוירולוגי במרכז הרפואי תל אביב (בתמונה) מחקר שפורסם לאחרונה ב- Lancet Neurology ממנו עולה כי "לחולים הסובלים משקיעת עמילואיד בכלי הדם במוח יש קליפת מוח (אזור האחראי על תפקודי מוח גבוהים כגון שפה, קשב וקבלת החלטות) דקה יותר בהשוואה לקבוצת ביקורת. זהו המחקר הראשון שמראה ששקיעת עמילואיד בדופן כלי דם קטנים במוח גורמת לשינוי מבני שעשוי להסביר את הירידה הקוגניטיבית אצל חולים אלה. עד היום ירידה בעובי קליפת המוח נקשרה רק למחלות ניווניות של המוח, כגון אלצהיימר, שבהן הפגיעה הקוגניטיבית נגרמת כאמור משקיעת החלבון בין תאי העצב במוח ולא בדופן כלי הדם. אבחנה של תסמונת זו, אנגיופתיה של עמילואיד, הייתה מתבצעת עד לאחרונה ע''י ביופסיית מוח , פרוצדורה פולשנית כידוע. מחקר שהתפרסם השנה ע''י ד''ר אוריאל ב-JAMA NEUROLOGY הראה כי ניתן להגיע לדיוק אבחנתי גבוה ללא ביופסייה באמצעות אבחנה קלינית (בעיקר כאבי ראש וירידה קוגניטיבית חדה) והדמיית MRI . הטיפול במצב זה באמצעות נוגדי דלקות כמו סטירואידים הוא אפקטיבי. עם זאת מדגיש ד''ר אוריאל כי "כאשר מזהים ב- MRI כי מדובר בדימומים זעירים כתוצאה משקיעת עמילואיד, יש לתת לחולים טיפול שיאזן את לחץ הדם שלהם בקפדנות. בנוסף, יש לזכור כי בשל הסיכון המוגבר של החולים באנגיופתיה של עמילואיד לסבול מדימום תוך-מוחי, מתן מדללי דם עלול להיות מסוכן עבורם, ולכן יש לשקול אם לתתם כטיפול במחלות נוספות שחולים אלו עלולים לסבול מהן. יש לציין כי כיום מחקרים בוחנים יעילות של תרופות לפינוי העמילואיד (נוגדנים מהונדסים הנקשרים אליו ישירות) - לטובת הטיפול באנגיופתיה של עמילואיד ובאלצהיימר."
למאמר ב''הארץ''
Lancet Neurol. 2016 Jul;15(8):811-9
JAMA Neurol. 2016 Feb;73(2):197-202.