במחקר הנוכחי החוקרים העריכו את התוכנית שלהם לניבוי ולמעקב אחר היפר-בילירובינמיה במניעת רמת בילירובין כוללת בפלזמה (PTB) הגבוהה או שווה ל- 25 mg/dL. בנוסף, החוקרים העריכו את התוכנית שלהם בהגבלת אשפוז מחדש בשל היפר-בילירובינמיה.
במחקר השתתפו ילודים, שנולדו במועד או קרוב למועד, אשר עברו סיקור לגורמי סיכון עבור היפר-בילירובינמיה טרם שחרורם. מבחן PTB בוצע כאשר לילוד הייתה צהבת. מעקב רשמי לאחר השחרור שולב עם מערכת תמיכה דתית/תרבותית מיוחדת, שהושלמה על ידי ביקורי בית של מוהל ושיעור גבוה של מודעות לצהבת בקהילה.
במהלך השנים 2001-2002, 18,079 תינוקות בריאים, שנולדו במועד או קרוב למועד, טופלו בתינוקיות. 342 (1.9%) מהם טופלו בעזרת פוטותרפיה ו-4 עם שחלוף של עירויי דם. 74 (21.6%) מהם (0.41% מכלל התינוקות) אושפזו מחדש בשל היפר-בילירובינמיה. ל-42% מהתינוקות, שאושפזו מחדש, לא התייחסו כבעלי צהבת במידה מספקת להצדיק קביעת רמת בילירובין טרם השחרור. רק לילוד אחד הייתה רמת PTB הגבוהה או שווה ל- 25.0 mg/dL (0.006%). אף תינוק לא הראה סימנים של אנצפלופתיה כתוצאה מבילירובין.
לדברי החוקרים, התוכנית שלהם הייתה מוצלחת בשמירה על מספר נמוך של אשפוזים מחדש של ילודים ובהגבלה של ילודים עם רמת היפר-בילירובינמיה קיצונית למינימום. מנהגים, נוהגים וטקסים מקומיים עשויים להיות מאומצים בהצלחה כתוספת לאבחנה ולמניעת היפר-בילירובינמיה.
J Pediatr. 2007 Apr;150(4):412-7 -
הערות עורך:
נראה שיש בירושלים נסיון טוב בטיפול בהיפרבילירובינמיה בילודים במועד, מה שמוסיף להמלצות המוצעות ע"י פרופ' קפלן וחב' בנוגע לטיפול בהיפרבילירובינמיה בישראל.