במחקר חדש בחנו החוקרים גישה חדשה, המבוססת על רמת בילירובין לפני השחרור ונתוני גיל הריון, להערכת הסיכון להיפרבילירובינמיה משמעותית.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להעריך את הגישה להערכת הסיכון להיפרבילירובינמיה משמעותית ביילודים לאחר 35 שבועות הריון ומעלה, על-בסיס שילוב אחוזוני בילירובין טרם השחרור עם נתוני גיל ההיריון באוכלוסייה אירופאית.
מדגם המחקר כלל 463 יילודים עם גיל הריון של 35 שבועות הריון ומעלה. החוקרים מדדו את רמות בילירובין כולל בכל יום עד לשחרור ופעם אחת לאחר השחרור, בין היום השלישי לשמיני לחיים, על-בסיס Bilicheck device (Respironics ). הערך שנרשם ( <52 hours ) תועד על נומוגרמה על-בסיס שעתי של רמות בילירובין, במטרה לקבוע את אחוזון הבילירובין, לפי אזורי סיכון. המשתתפים חולקו לאחת משלוש קבוצות סיכון (נמוך מאוד, נמוך, או גבוה) על-בסיס שילוב אזורי סיכון ונתוני גיל הריון . החוקרים עקבו באופן פרוספקטיבי אחר המשתתפים להערכת הופעת היפרבילירובינמיה משמעותית.
מהתוצאות עולה כי 44 יילודים (11%) פיתחו היפרבילירובינמיה משמעותית של היילוד. הסיכון להתפתחות היפרבילירובינמיה משמעותית היה 1.3% ( 95% CI = 0.2-3.7% ) בקבוצת היילודים בעלי משקל נמוך מאוד (230 משתתפים, 58.1%), 3.4% ( 95% CI = 0.7-9.8% ) בקבוצת היילודים בעלי משקל נמוך (86 משתתפים, 21.7%) ו-47.50% ( 95% CI = 36.2-59.0% ) באלו בסיכון גבוה (80 משתתפים, 20.20%).
החוקרים מסכמים וכותבים כי הגישה המוצעת, המבוססת על רמות בילירובין לפני השחרור וגיל הריון, הינה גישה תקפה להערכת הסיכון להיפרבילירובינמיה משמעותית.
PEDIATRICS Vol. 127 No. 1 January 2011, pp. e126-e131
http://pediatrics.aappublications.org/cgi/content/abstract/127/1/e126?etoc
הערות עורך:
נראה כי גם בישראל ישנם כאלה הנוקטים בגישה זו של קבוצות סיכון לפי עקומות הבילירובין שפורסמו ע"י האיגוד (הקבוצה בראשות פרופ' קפלן).