פולימורפיזם בגן TLL1 (Tolloid-Like 1) נקשר עם התפתחות HCC (Hepatocellular Carcinoma) לאחר הכחדת זיהום בנגיף HCV (Hepatitis C Virus), כך מדווחים חוקרים מיפן במאמר חדש, שפורסם בכתב העת Gastroenterology.
החוקרים השלימו מחקר GWAS (Genome-Wide Association Study) בחולים יפנים לזיהוי וריאנטים גנטיים, הקשורים בהופעת HCC לאחר הכחדת נגיף HCV באמצעות טיפול מבוסס-אינטרפרון.
החוקרים מדווחים כי גם לאחר תגובה נגיפית ממושכת, 2% מהחולים פיתחו HCC בתוך שלוש שנים ועד 8.8% פיתחו את הממאירות בתוך חמש שנים. הפולימורפיזם rs17047200, הממוקם בתוך אינטרון של TLL1 על כרומוזום 4, נקשר בקשר המשמעותי ביותר עם התפתחות HCC לאחר הכחדת HCV. החוקרים לא זיהו פולימורפיזם מבטיח יותר באזורי האקסון או הפרומוטר של TLL1.
מניתוח רב-משתני עלה כי rs17047200 AT/TT לווה בעליה של 78% בסיכון להתפתחות HCC. בקבוצת החולים עם פיברוזיס בדרגה קלה, גיל מתקדם זוהה כגורם סיכון בלתי-תלוי נוסף להתפתחות HCC ובאלו עם פיברוזיס מתקדם, רמות AFP (Alpha-Fetoprotein) גבוהות יותר לאחר הטיפול ורמות אלבומין נמוכות יותר זוהו כגורמי סיכון נוספים.
מבין שני מודלים של פיברוזיס כבדי בחולדות, רמות TLL1 mRNA הקבילו להתקדמות פיברוזיס כבדי רק במודל אחד. בחולים עם זיהום HCV כרוני, רמות TLL1 mRNA היו מוגברות גם במקביל להתקדמות פיברוזיס כבדי.
החוקרים מאמינים כי בדיקות לפולימורפיזם ב-TLL1 עשויות לסייע בזיהוי חולים בסיכון ל-HCC עם עדות לתגובה נגיפית ממושכת. כאשר רופאים משלבים את תוצאות הפולימורפיזם עם גורמי סיכון אחרים, דוגמת גיל מבוגר, שלב פיברוזיס ורמות AFP גבוהות, ניתן לנבא טוב יותר הופעת HCC לאחר השגת תגובה נגיפית ממושכת.
Gastroenterology 2017
לידיעה במדסקייפ
הערת מערכת:
המחקר התמקד בהערכת טיפולים מבוססי-אינטרפרון, עם זאת, בעידן הנוכחי של טיפולים חדשים ל-HCV עם תוצאות מרשימות, יש מקום לבחון את הנתונים לאחר השגת תגובה נגיפית ממושכת עם טיפולים אלו.