חדשות

היעילות והבטיחות של Glecaprevir/Pibrentasvir בחולים עם זיהום HCV כרוני והפרעות פסיכיאטריות (J Viral Hepat)

10/09/2019

 

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Viral Hepatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משלב Glecaprevir ו-Pibrentasvir (G/P, מבירט) הינו טיפול יעיל ונסבל היטב, עם שיעורי היענות גבוהים לטיפול בחולים עם זיהום כרוני בנגיף HCV (Hepatitis C Virus) והפרעות פסיכיאטריות.

 

למרות שטיפול בתרופות בעלות פעילות ישירה כנגד נגיף HCV הן מאוד יעילות ובטוחות, התחלת הטיפול לרוב מוגבלת בחולים עם הפרעות נוירו-פסיכיאטריות בשל חששות מפני היענות ירודה לטיפול ואינטראקציות בין-תרופתיות. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את היעילות, הבטיחות והתוצאים לפי דיווח המטופלים שנכללו במחקרים להערכת משלב Glecaprevir ו-Pibrentasvir.  

 

מדגם המחקר כלל חולים עם זיהום כרוני בנגיף HCV מגנוטיפ 1-6, עם מחלת כבד מפוצה (עם או בלי שחמת כבד), אשר קיבלו טיפול במשלב G/P למשך 8, 12, או 16 שבועות. המשתתפים סווגו עם הפרעה פסיכיאטרית על-בסיס הרשומה הרפואית ו/או טיפול תרופתי נלווה. החוקרים בחנו את ההיענות לטיפול, יעילות הטיפול (תגובה נגיפית ממושכת 12 שבועות לאחר הטיפול), בטיחות הטיפול ותוצאים לפי דיווח המטופלים.

 

מבין 2,522 חולים שטופלו במשלב G/P, ב-789 חולים (31%) הייתה עדות להפרעה פסיכיאטרית, כאשר האבחנות הנפוצות כללו דיכאון (64%) וחרדה (27%). ההיענות לטיפול הייתה גבוהה באופן דומה (מעל 95%) בחולים עם ובלי הפרעות פסיכיאטריות.

 

שיעורי תגובה נגיפית ממושכת לאחר 12 שבועות עמדו על 97.3% בחולים עם הפרעות פסיכיאטריות ועל 97.5% באלו ללא הפרעות אלו. בקרב חולים עם הפרעות פסיכיאטריות, שיעורי תגובה נגיפית ממושכת לאחר 12 שבועות נותרו מעל 96% לפי הפרעות פסיכיאטריות פרטניות וטיפולים תרופתיים שונים.

 

בסיכומו של דבר, מרבית האירועים החריגים היו בחומרה קלה-עד-בינונית, עם שיעורים נמוכים של אירועים חריגים חמורים ואירועים חריגים שהובילו להפסקת הטיפול ב-G/P בשתי קבוצות החולים.

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי משלב G/P הינו טיפול יעיל מאוד, נסבל היטב ומלווה בשיעורי היענות גבוהים בחולים עם זיהום כרוני בנגיף HCV והפרעות פסיכיאטריות.

 

|J Viral Hepat. 2019;26(8):951-960

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני