מאת ד"ר עמית עקירוב
ההנחיות הקליניות לטיפול בזיהום HCV (Hepatitis C Virus), שפורסמו מטעם European Association for the Study of the Liver, מדגישים את חשיבות הזיהוי והטיפול במחלה בטרם הופעת סיבוכיה.
לדברי המומחים, עד 210 מיליון אנשים ברחבי העולם נגועים בנגיף ה-HCV, וזוהי הסיבה המובילה לממאירויות של הכבד באירופה.
האבחנה של זיהום כרוני בנגיף HCV מבוססת על נוכחות נוגדנים כנגד HCV. עם זאת, זיהום חריף בנגיף הוא לרוב שקט, לכן הסיכוי לאבחנה מוקדמת נמוך יותר. עם זאת, ההנחיות קוראות לשקול מתן טיפול אנטי-ויראלי במטרה למנוע התקדמות זיהום חריף לזיהום כרוני.
יש להעריך את חומרת מחלת הכבד בטרם התחלת טיפול. בפרט, יש לזהות חולים עם שחמת הכבד מאחר שהפרוגנוזה שלהם וסיכויי התגובה לטיפול שונים, ונדרש מעקב להתפתחות HCC (Hepatocellular Carcinoma). יתרה מזאת, יש לערוך בדיקות לזיהוי הגנוטיפ של HCV, מאחר שגם לו השפעה על הטיפול.
כיום, טיפול הבחירה בזיהום כרוני בנגיף HCV מבוסס על מתן אחד משני תכשירי Pegylated Alpha Interferon, הניתנים בזריקה תת-עורית שבועית, וטיפול פומי יומי ב-Ribavirin.
התוויות-נגד מוחלטות לטיפול המבוסס על אינטרפרון כוללות בין היתר דיכאון לא-מאוזן, מחלה אוטואימונית לא-מאוזנת, הריון וסוכרת שאינה מאוזנת היטב. התוויות-נגד יחסיות כוללות הפרעות המטולוגיות, מחלת לב כלילית משמעותית ומחלה לא-מאוזנת של בלוטת התריס.
עם טיפול, תגובה נגיפית ממושכת עם דיכוי לרמות שאינן ניתנות לזיהוי צפויה ב-40-54% מהחולים עם HCV 1 וב-65-82% מאלו עם גנוטיפ 2 או 3.
משך הטיפול יתבסס על התגובה הנגיפית לאחר 4 ו-12 שבועות, ובסופו של דבר לאחר 24 שבועות. עד 53% מהחולים עם הישנות יגיבו לטיפול חוזר ב-Pegylated Interferon-Alpha ו-Ribavirin.
J Hepatol 2011
לידיעה במדסקייפ