מאת ד"ר עמית עקירוב
בכנס השנתי ה-46 של EASL (European Association for the Study of Liver) הוצגו הנחיות חדשות בנוגע לטיפול בחולים עם זיהום חד וכרוני בנגיף HCV (Hepatitis C Virus).
ההנחיות כוללות התייחסות לאבחנה וטיפול בחולים עם זיהום כרוני בנגיף HCV, ומתייחסות לשימוש בטכניקות אבחנתיות, תרפויטיות ומניעתיות. ההנחיות מוגבלות לטיפולים שאושרו בעת הפרסום.
המומחים מדגישים כי האנמנזה והבדיקה הגופנית של החולים חייבות להוות חלק מהאבחנה, וכי לא ניתן לבסס אבחנה אך ורק על בדיקות סרולוגיות לזיהוי נוגדנים כנגד HCV או רמת HCV RNA בדם.
למרות שביופסיה עודנה בדיקת הבחירה להערכת דרגת הפיברוזיס, מרבית החולים אינן מתלהבים מהפרוצדורה, המלווה גם בסיכון לסיבוכים. ביופסיה אינה נדרשת בכל המקרים של זיהומים קשים לטיפול מגנוטיפ 1 ו-4, מאחר שישנן שיטות אחרות, דוגמת Transient Elastography ומדדי סמנים בדם להערכת דרגת הפיברוזיס.
סילוק הנגיפים מהגוף עשוי למנוע סיבוכים דוגמת פיברוזיס, שחמת כבד, סרטן כבד ותמותה. יעד הטיפול הרצוי הינו תגובה וירולוגית ממושכת, המוגדרת בנוכחות רמות HCV RNA שאינן ניתנות לזיהוי בדם, 24 שבועות לאחר סיום טיפול.
גישת הטיפול המקובלת כיום הינה שילוב של Pegylated Interferon Alfa עם Ribavirin. בחולים עם גנוטיפ 1 ותגובה מהירה ניתן לטפל במשך 24 שבועות וניתן להרחיב טיפול זה מעבר ל-24 שבועות בחולים עם תגובה וירולוגית מושהית.
בהנחיות מפורטות נקודות החלטה שונות בנוגע להכוונת הטיפול בהתאם לתגובה בחלים עם גנוטיפ 1 ו-4 ואלו עם גנוטיפ 2 ו-3.
פאנל המומחים קבע גם המלצות אודות מעקב אחר חולים שאינם מטופלים ואלו ללא שחמת הכבד וטיפול חוזר בחולים לאחר כישלון טיפול קודם. לדבריהם, בחולים עם מחלה עמידה תתכן תגובה לחלק מהתרופות החדשות המצויות כיום בשלבי פיתוח, וייתכן כי כדאי לדחות את הטיפול עד לאישור התכשירים החדשים, בתלות במצב הבריאות של החולים.
מתוך הכנס השנתי ה-46 של EASL
לידיעה במדסקייפ