חדשות

ההשפעה הכלייתית של Tenofovir הינה קלה כאשר משמש לטיפול בזיהום כרוני ב-HBV בלבד (מתוך Journal of Hepatology)

08/06/2011

מאת ד"ר בן פודה-שקד

 

ממאמר חדש אשר פורסם בגיליון מאי של ירחון Journal of Hepatology עולה כי מונותרפיה לזיהום כרוני של Hepatitis B virus (HBV) באמצעות התכשיר Tenofovir או באמצעות מעכבי פולימרז אחרים משפיעה על הכליות במידה קלה בלבד, וזאת בניגוד לכפי שקורה כאשר משמשת התרופה במשלב תרופתי אנטירטרוויראלי כנגד זיהום HIV.

 

לדברי החוקרים, על פי תצפיותיהם כל התכשירים מעכבי ה-HBV-פולימרז הינם בטוחים באופן יחסי בכל הנוגע לתפקוד הכלייתי כאשר משמשים כנגד זיהום כרוני ב-HBV בלבד כמונותרפיה.

 

במסגרת המחקר הנוכחי, עשו החוקרים שימוש במודלים מתמטיים על מנת לנבא את השינויים החציוניים השנתיים של הפרט בתפקוד הכלייתי כאשר ניתנים מעכבי פולימרז שונים כמונותרפיה עבור זיהום מבודד ב-HBV. לשם השוואה, יושמו אותם המודלים המתמטיים גם בחולים עם זיהום HIV בלבד המקבלים משלב תרופתי הכולל מעכב פולימרז.

 

החוקרים מציינים כי הסיקו את קצב הסינון הגלומרולארי (GFR) על פי רמות הקריאטינין בסרום, וכי השינויים השנתיים הצפויים ב-GFR הוערכו באמצעות מודלים מתמטיים. לדבריהם, התפקוד הכלייתי הבסיסי היה תקין עבור החולים בשתי הקבוצות.

 

קבוצת ההפטיטיס B כללה 36 חולים המטופלים ב-Lamivudine, 32 חולים המטופלים ב-Adefovir, 32 חולים המטופלים ב-Entecavir ו-37 חולים המטופלים ב-Tenofovir כמונותרפיה. 60 חולים החיוביים ל-HBV ואינם מטופלים תרופתית שימשו כקבוצת ביקורת. מאידך, קבוצת ה-HIV כללה 120 חולים המטופלים ב-Tenofovir, 52 חולים המטופלים ב-Zidovudine ולא ב-Tenofovir, ו-109 חולים אשר טרם החלו טיפול תרופתי.

 

החוקרים מדווחים כי הירידה השנתית הצפויה ב-GFR בקרב החולים בקבוצת ה-HBV הייתה פחות מ-1ml/min בסך הכל, 0.92ml/min בחולים שטופלו ב-Lamivudine או ב-Tenofovir, 1.02ml/min בחולםי המטופלים ב-Adefovir ו-1.00ml/min בחולים המטופלים ב-Entecavir. בחולים שאינם מטופלים תרופתית, עמדה הירידה השנתית הצפויה ב-GFR על 2.05ml/min.

 

בקבוצת ה-HIV, הייתה ההתדרדרות השנתית הצפויה בתפקוד הכלייתית רבה משמעותית בחולים המקבלים משלב תרופתי הכולל Tenofovir (2.64ml/min) בהשוואה לאלו המקבלים Zidovudine (1.00ml/min). הירידה הצפויה ב-GFR בחולים שאינם מטופלים הייתה דומה לזו שהוערכה בחולים המטופלים ב-Zidovudine, מוסיפים החוקרים. לבסוף, לאחר גודל המדגם במחקר זה הם מדגישים כי תוצאות אלו משקפות השפעות כלליות של התרופה בלבד ולא אירועים נדירים שייתכנו.

 

J Hepatol 2011

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני