מאת ד"ר עמית עקירוב
מחקר חדש שפורסם ב-Journal of Viral Hepatitis עולה כי גורמים המנבאים תגובה נגיפית ממושכת ואת סיכויי הצלחת הטיפול המשולב ב-Peginterferon ו-Ribavirin כוללים את גנוטיפ הזיהום, עומס נגיפי בסיסי, גיל, ריכוז GGT ורמות טסיות.
הסבירות לתגובה נגיפית ממושכת (SVR או Sustained Virologic Response) הינה הגורם החשוב ביותר עבור החולה והרופא בהחלטה על התחלת או המשך טיפול כנגד זיהום כרוני בנגיף HCV (Hepatitis C Virus).
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לזהות את הגורמים המנבאים תגובה נגיפית ממושכת עם טיפול משולב ב-Peginterferon ו-Ribavirin בחולים עם זיהום כרוני בנגיף HCV שטופלו בתנאי "העולם האמיתי".
מדגם המחקר כלל חולים ממחקר גרמני רב-מרכזי, רטרוספקטיבי, שטופלו ב-Peginterferon Alfa-2a עם Ribavirin או שילוב Peginterferon Alfa-2b עם Ribavirin בין השנים 2000-2007.
מבין 2378 המשתתפים במחקר (1189 זוגות תואמים), שיעורי תגובה נגיפית ממושכת עמדו על 57.9% בסך הכל, 46.5% בחולים עם זיהום בנגיף HCV מגנוטיפ 1/4 ו-77.3% בחולים עם זיהום בגנוטיפ 2/3. מניתוח סטטיסטי של הנתונים עולה כי גורמים מנבאים תגובה נגיפית ממושכת כללו זיהום בגנוטיפ 2, זיהום בגנוטיפ 3, עומס נגיפי בסיסי נמוך וטיפול ב-Peginterferon Alfa-2a.
גורמים מנבאים שליליים כללו גיל מתקדם (40 שנים ומעלה), ריכוז GGT בסיסי גבוה וריכוז טסיות בסיסי נמוך (מתחת ל-150,000 למיקרוליטר).
בחולים שטופלו ב-Peginterferon עם Ribavirin במרפאה שגרתית, גנוטיפ, עומס נגיפי בסיסי, גיל, ריכוז GGT ורמות טסיות מנבאים כולם את הסבירות להצלחת הטיפול. הטיפול ב-Peginterferon Alfa-2a עשוי לנבא שיעורי תגובה נגיפית ממושכת גבוהים יותר, בהשוואה לטיפול ב-Peginterferon Alfa-2b.
J Viral Hepat. 2011;18(4):e81-e90
לידיעה במדסקייפ