מאת ד"ר עמית עקירוב
בחולים עם זיהום בנגיף HCV (Hepatitis C Virus) תתכן ירידה חדה בתפקוד הקוגניטיבי הנוירו-פסיכולוגי במהלך 14 השבועות הראשונים לטיפול משולב ב-Pegylated Interferon ו-Ribavirin. עובדה זו מהווה איום אפשרי להיענות לטיפול התרופתי, כך קובעים חוקרים שהציגו את ממצאי המחקר החדשה במהלך הכנס השנתי ה-62 מטעם ה-American Association for the Study of Liver Diseases.
נתונים אלו מבוססים על מחקר פרוספקטיבי גדול, שהתמקד בהפסקה מוקדמת של הטיפול התרופתי והופעת תסמינים נוירו-פסיכיאטריים בחולים עם זיהום בנגיף HCV בלבד ובאלו עם זיהום משולב ב-HCV/HIV, שלא קיבלו טיפול קודם, וטופלו במשלב Pegylated Interferon ו-Ribavirin.
החוקרים מדווחים כי לא זוהו הבדלים משמעותיים בתחילת המחקר בין חולים עם זיהום בנגיף HCV בלבד ואלו עם זיהום משולב ב-HCV/HIV, בכל הנוגע לגיל, מין, מוצא אתני, עומס HCV RNA, גנוטיפ HCV או שלב מחלת הכבד. כמו כן, לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות במדדים הנוירו-פסיכולוגיים בתחילת המחקר. עם זאת, למרות ששיעור דומה של חולים בשתי הקבוצות דיווחו על דיכאון, בקרב חולים עם HCV מדדי הדיכאון היו גרועים יותר משמעותית.
לאחר טיפול, התפקוד הנוירו-פסיכולוגי הכולל התדרדר משמעותית בחולים עם זיהום בנגיף HCV במהלך 24 השבועות הראשונים לטיפול. התחומים העיקריים בהם נרשמה הרעה בתפקוד כוללים את תפקוד הזיכרון, תפקוד ניהולי ותפקוד מוטורי. בקבוצת החולים עם זיהום בנגיף HCV בלבד נרשמה ירידה גדולה יותר בתפקוד הנוירו-פסיכולוגי, בהשוואה לקבוצת החולים עם זיהום משולב בנגיפים HCV ו-HIV, במהלך 12 השבועות הראשונים. הדבר נובע ככל הנראה מכך שמדדי הדיכאון היו משמעותיים יותר בקבוצת החולים עם זיהום בנגיף HCV.
ההשפעה של התדרדרות התפקוד הנוירו-פסיכולוגי על ההתנהגות היא המפתח, ותלויה בהיסטוריה הקלינית. בחולים עם היסטוריה של הפרעה בתפקוד הקוגניטיבי תתכן תגובה ירודה להופעת תסמינים חדשים. בחולים עם פתולוגיה משמעותית , שכבר מקבלים טיפול פסיכיאטרי, לרוב תוצאות טיפול אנטי-נגיפי טובות יותר, מאחר והם מכירים את התסמינים ומטופלים היטב. חולים ברמת תפקוד בסיסית גבוהה יותר צפויים לקשיים רבים יותר, ובהם קשה יותר לטפל.
מתוך הכנס השנתי ה-62 מטעם ה-American Association for the Study of Liver Diseases
לידיעה במדסקייפ