חדשות

התועלת של שילוב של שתי תרופות פומיות ללא אינטרפרון בטיפול בזיהום HCV (מתוך The International Liver Congress 2012)

03/05/2012

 

מאת ד"ר עמית עקירוב

 

ממחקר חדש שהוצג במהלך כנס ה-International Liver Congress עולה כי 12 שבועות טיפול בשילוב של תרופות אנטי-ויראליות פומיות ו-Ribavirin, הביאו לשיעורי תגובה נגיפית ממושכת של למעלה מ-80% בחולים עם זיהום כרוני בנגיף HCV (Hepatitis C Virus) מגנוטיפ 1.

 

במחקר פיילוט שכלל 11 חולים ללא-שחמת כבד, שלא קיבלו טיפול קודם, ב-91% הוגדרה תגובה נגיפית ממושכת לאחר 12 שבועות מתום הטיפול וב-82% הוגדרה תגובה נגיפית ממושכת לאחר 36 שבועות. כיום, משטרי הטיפול המאושרים בחולים עם זיהום HCV מגנוטיפ 1 כוללים אינטרפרון ואין אפשרויות אחרות לחולים שאינם יכולים לסבול את הטיפול באינטרפרון.

 

שתי התרופות האנטי-ויראליות בעלות השפעה-ישירה הן ABT-450, מעכב פוטנטי של HCV NS3 Protease, ו-ABT-072, Nonnucleoside Inhibitor של HCV NS5B RNA Polymerase. שתי התרופות ניתנות כטיפול פומי, פעם ביום.  משלבים טיפול ב-ABT-450 עם Ritonavir (ABT-450/r) במטרה לאפשר מתן חד-יומי.

 

זהו המחקר הראשון להערכת שתי התרופות בשילוב עם Ribavirin במשטר טיפול ללא-אינטרפרון לחולים עם זיהום בנגיף HCV מגנוטיפ 1.

 

החוקרים כללו במחקר רק חולים עם גנוטיפ CC של Interleukin-28B, שהוא הגנוטיפ המגיב באופן הטוב ביותר לטיפול ב-Pegylated Interferon ו-Ribavirin, במידה ומשטר הטיפול במחקר נכשל.

 

החולים טופלו ב-ABT-450/r עם ABT-072 ו-Ribvavirin למשך 12 שבועות ולאחר מכן היו במעקב למשך 48 שבועות לאחר תום הטיפול. במחקר נכללו רק חולים בגילאי 18-65 שנים; כולם עם זיהום בגנוטיפ 1 במשך לפחות שישה חודשים, ללא עדות לשחמת כבד או Bridging Fibrosis וללא זיהום נלווה בנגיף HBV או HIV; וכולם התאימו לטיפול ב-Pegylated Interferon עם Ribavirin.

 

המאפיינים הבסיסיים היו דומים בשתי הקבוצות.

 

בכל 11 החולים תועדה תגובה נגיפית מהירה ותגובה נגיפית מהירה נרחבת. תגובה נגיפית ממושכת לאחר 12, 24 ו-36 שבועות תוארה ב-91%, 91% ו-82% מהחולים, בהתאמה. לא תועדו התפרצויות נגיפית במהלך הטיפול, אך בשני חולים תועדה הישנות לאחר תום הטיפול.

 

כל החולים סבלו מתופעות לוואי, אך רובן היו קלות וכללו כאבי ראש, בחילות, עייפות, עור יבש ופריחה. בחולה אחד רמת הסוכר בדם עלתה מעבר ל-250 מ"ג לד"ל ובשניים נרשמה עליה בריכוז בילירובין בלתי-ישיר ללא עליה בטרנסאמינזות שבוע לאחר התחלת הטיפול, שחלפה עם המשך הטיפול.

 

לא נדרשו הפרעות בטיפול או הפסקה של הטיפול. כמו כן, לא תוארו מקרי תמותה או תופעות לוואי חמורות.

 

The International Liver Congress 2012

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני