מאת ד"ר עמית עקירוב
חוקרים מיפן מצאו כי טיפול ארוך-טווח ב- Entecavir(ברקלוד) בחולים עם זיהום כרוני בנגיף HBV (Hepatitis B Virus) מביא להפחתת רמות הנגיף לרמות שאינן ניתנות לזיהוי ב-96% מהמטופלים, כאשר רק ב-1.1% מהמטופלים ישנה עדות להתפרצות של הנגיף ופחות מ-0.5% מהמטופלים מפתחים עמידות לטיפול.
בנוסף, במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Hepatology מדווחים החוקרים כי לא תוארו תופעות לוואי חמורות בקבוצה של חולים שטופלו ב- Entecavir במשך ארבע שנים.
מדגם המחקר כלל 474 חולים עם זיהום כרוני בנגיף HBV שקיבלו את המינון המומלץ של Entecavir – 0.5 מ"ג ליום – למשך חציון של 2.4 שנים. 73 מהחולים הללו היו במעקב במשך לפחות ארבע שנים.
כל החולים לא קיבלו טיפול קודם בנוקלאוזידים וב-336 הזיהום היה בנגיף מגנוטיפ C, הנפוץ באוכלוסיות מאסיה; 67 חולים אובחנו עם זיהום בגנוטיפ B וב-12 חולים מדובר היה בגנוטיפ A. מבין גנוטיפים אלו, 148, 57 ו-8 חולים, בהתאמה, היו חיוביים לאנטיגן HBeAg (Hepatitis B e Antigen).
בתום השנה הראשונה, ב-88% מהמטופלים לא ניתן היה לזהות את רמות HBV DNA, ושיעור זה עלה ל-96% לאחר ארבע שנים. בקרב חולים חיוביים ל-HBeAg, שיעורים אלו עלו מ-75% לאחר שנה אחת ל-93% לאחר ארבע שנים.
הטיפול נכשל בחמישה חולים, כולל שניים שפיתחו עמידות ל- Entecavir. כל החולים הללו היו חיוביים ל-HBeAg בתחילת המחקר ורמות HBV DNA בדמם עלו על 6log10 IU/mL.
החוקרים ערכו גם ניתוח רב-משתנים להערכת הגורמים המסייעים בניבוי התגובה לטיפול. למרות שזוהו מספר גורמים פרוגנוסטיים לאחר שנה או שנתיים, רק רמות HBV DNA זוהו כגורם מנבא משמעותי לתגובה לטיפול לאחר שלוש שנים. לכן, הגורם החשוב ביותר לטיפול ארוך-טווח ב- Entecavir הינו רמות HBV DNA נמוכות.
J Hepatol 2012
לידיעה במדסקייפ