מאת מערכת אי-מד
טיפול ב- Recombinant human methionyl leptin (metreleptin) נראה יעיל במיוחד במקרים של הצטלקות רקמת הכבד, סטיטוהפטיטיס (כבד שומני) שלא ממקור אלכוהולי (NASH) בחולי ליפודיסטורפיה הסובלים מהיפולפטינימיה, כך לפי מאמר חדש.
NASH שכיחה לא רק בקרב אנשים הסובלים מהשמנה, אלא גם באלה הסובלים מסתמונת ליפודיסטרופיה. בניגוד למצב באנשים שמנים, בסובלים מליפודיסטרופיה יש חוסר של הורמון הלפטין, ולכן הטיפול בתחליף לפטין רקומביננטי עשוי להיות מבטיח בהפרעות המטבוליות של ליפודיסטרופיה. החוקרים דיווחו על מחקר פתוח, פרוספקטיבי שערכו על הטיפול בלפטין במטופלים עם ליפודיסטרופיה נרכשת או מורשת, בגליון האחרון של Hepatology. מחמישים המשתתפים נלקחו ביופסיות של הכבד בתחילת המחקר, כש -27 עברו ביופסיות גם לאחר מתן טיפול בתחליף לפטין.
בתחילת המחקר 88% מהמשתתפים היו מוגדרים כסובלים מכבד שומני NASH. לאחר 25.8 חודשי טיפול בממוצע, המצב השתנה ורק 33% ענו על הקריטריונים להפרעה. הציון הממוצע לסטיטהפטיטיס ירד מ-1.8 ל-0.9, וציון פגיעות ה- Ballooningירדו מ-1.2 ל-0.4. גם ציוני מחלת הכבד השומני הלא אלכוהולי ירדו ב-42%, כשהירידה היתה במקביל לפרמטרים מטבוליים משמעותיים, כמו טריגליצרידים, סוכר בצום, המוגלובין מסוכר וטרנסאמינז.
החוקרים לא הצליחו להדגים הטבה בפיברוזיס. עם זאת, המטופלים הללו נותרו במצב יציב: לא היתה החמרה של הפיברוזיס כל עוד המטופלים קיבלו טיפול בלפטין חלופי.
בשל הקבוצה הקטנה שנבחנה, ובשל העדר של קבוצת ביקורת, החוקרים מסייגים את הממצאים ומתקשים להצביע על קשר סיבתי חד משמעי, אך הם טוענים שבניגוד למצב במטופלים עם כבד שומני לא אלכוהולי הסובלים מהשמנה, בחולי ליפודיסטרופיה אין אפשרות להגיע לשיפור במחלה באמצעות שינוי הרגלי החיים, ללא הטיפול בתחליף הלפטין.
החוקרים מסכמים אפוא כי מחקרם מצא שהטיפול בתחליף הלפטין הרקומביננטי הביא לשיפור רק במצב הסוכרת והשומנים בדם, אך גם שיפר את הסטיטוהפטיטיס הלא אלכוהולי במטופלים הללו.
לכתבה במדסקייפ
לתקציר המחקר
J Hepatol 2013.