בלמעלה ממחצית מהחולים עם זיהום בנגיף HCV (Hepatitis C Virus) מגנוטיפ 1, שקיבלו טיפול ללא-אינטרפרון, עם Faldaprevir בשילוב עם Deleobuvir ו-Ribavirin, תועדה תגובה נגיפית ממושכת לאחר 12 שבועות מהשלמת הטיפול, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine. מדובר בתוצאות מחקר בשלב 2b.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גנוטיפ 1 של זיהום בנגיף HCV הינו הגנוטיפ הנפוץ והקשה ביותר לריפוי. הטיפול הנוכחי כולל טיפול משולב במעכבי פרוטיאז עם Pegylated Interferon ו-Ribavirin, להם תופעות לוואי רבות ושיעורי הפסקת טיפול גבוהים. כמו כן, בחולים רבים ישנן התוויות-נגד ל-Pegylated Interferon. Faldaprevir הינו מעכב פרוטיאז ו-Deleobuvir הוא מעכב פולימראז.
במחקר הנוכחי חולקו באקראי חולים שלא קיבלו טיפול קודם לחמש קבוצות: Faldaprevir במינון 120 מ"ג, פעם ביום, ו-Deleobuvir במינון 600 מ"ג, שלוש פעמים ביום, עם Ribavirin, למשך 16, 28, או 40 שבועות (TID16W, TID28W, TID40W, בהתאמה); Faldaprevir במינון 120 מ"ג, פעם ביום, ו-Deleobuvir במינון 600 מ"ג, פעמיים ביום, עם Ribavirin, למשך 28 שבועות (BID28W); או Faldaprevir במינון 120 מ"ג פעם ביום ו-Deleobuvir במינון 600 מ"ג, שלוש פעמים ביום, ללא Ribavirin, למשך 28 שבועות (TID28W-NR).
בחולים בקבוצת TID16W, ב-59% תועד תוצא הסיום העיקרי של תגובה נגיפית ממושכת 12 שבועות לאחר השלמת טיפול, וכך גם ב-59% מהחולים בקבוצת TID28W, 52% מהחולים בקבוצת TID40W, 69% מהחולים בקבוצת BID28W ו-39% מהחולים בקבוצת TID28W-NR. לא זוהו הבדלים משמעותיים בשיעורי התגובה הנגיפית הממושכת לפי משך הטיפול או מינון Deleobuvir.
שיעורי תגובה נגיפית ממושכת היו גבוהים יותר באלו שטופלו ב-Ribavirin, בהשוואה לאלו שטופלו באותו משטר ללא Ribavirin (59% בקבוצת TID28W לעומת 39% בקבוצת TID28W-NR, p=0.03).
החוקרים מצאו כי גנוטיפ 1b, גנוטיפ IL28B CC, מין נקבה, משטר טיפול הכולל Ribavirin, ורמות GGT תקינות לוו בשיעור גבוה יותר של תגובה נגיפית ממושכת 12 שבועות לאחר תום הטיפול. הם ערכו תקנון למין, גיל, מדד מסת גוף, נוכחות או העדר שחמת כבד או סוכרת, רמות ALT ו-GGT, סוג הנגיף, גנוטיפ IL28B ורמות HCV RNA.
לאחר תקנון לגנוטיפ IL28B, שיעורי התגובה הנגיפית הממושכת היו גבוהים יותר באלו עם גנוטיפ 1b, בהשוואה לאלו עם זיהום בגנוטיפ 1a בכל הקבוצות, למעט TID40W.
לאחר תקנון לסוג הנגיף, בחולים עם גנוטיפ IL28B CC תועדו שיעורי תגובה נגיפית ממושכת גבוהים יותר, בהשוואה לאלו עם גנוטיפ שאינו CC בקבוצות BID28W ו-TID28W-NR.
מבין 75 החולים עם התפרצות נגיפית במהלך המחקר, ב-50 חולים מדובר היה בזיהום HCV מגנוטיפ 1a. שיעורי ההישנות עמדו על 19% בחולים בקבוצת TID16W, 2% באלו בקבוצת TID28W, 2% באלו בקבוצת TID40W, 0% באלו בקבוצת BID28W ו-10% באלו בקבוצת TIDW-NR.
בסיכומו של דבר, 94% מהחולים סבלו מתופעות לוואי, 9% מהן היו חמורות. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר כללו תלונות עוריות ותלונות הקשורות במערכת העיכול: בחילות, הקאות, שלשולים, פריחה ורגישות לשמש.
N Engl J Med. 2013;369:630-639
לידיעה במדסקייפ