בחולים עם זיהום בנגיף HCV (Hepatitis C Virus) וסוכרת תועד שיפור בתוצאות כלייתיות וקרדיווסקולאריות בעקבות טיפול בשילוב Pegylated Interferon עם Ribavirin, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Hepatology.
בהשוואה לחולים לא מטופלים וללא-זיהום, בחולים עם זיהום בנגיף HCV וסוכרת, תועדו שיעורי היארעות מצטברים במהלך שמונה שנים של מחלת כליות סופנית, שהיו הרבה יותר נמוכים (1.1% בחולים מטופלים עם הזיהום הנגיפי לעומת 9.3% בחולים לא-מטופלים ו-3.3% בחולים ללא הזיהום הנגיפי, p<0.001), כמו גם שיעורי היארעות נמוכים יותר של אירועים מוחיים (3.1% לעומת 5.3% ו-6.1%, בהתאמה, p=0.01).
כמו כן, החוקרים זיהו מגמה של ירידה בשכיחות תסמונת כלילית חדה (4.1% לעומת 6.6% ו-7.4%, בהתאמה, p=0.05). לאחר תקנון, טיפול נגד הנגיף נותר קשור בקשר מובהק סטטיסטית עם תוצאות טובות יותר מבחינת אירועים מוחיים איסכמיים ומחלת כליות סופנית, בהשוואה לחולים שלא קיבלו טיפול.
החוקרים מציינים כי קיים קשר מורכב בין סוכרת, תנגודת לאינסולין וזיהום בנגיף HCV. מצד אחד, בחולים עם הזיהום הנגיפי, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, או אלו עם דלקת כבד נגיפית, קיים סיכון מוגבר לעמידות לאינסולין וסוכרת. מצד שני, עמידות לאינסולין משפיעה לרעה על התוצאות הקליניות בחולים עם זיהום בנגיף HCV, עם תגובה נמוכה יותר לטיפול נגד הנגיף, התקדמות מואצת לפיברוזיס של הכבד וסיכון מוגר לממאירות של הכבד.
מדגם המחקר כלל 1,411 חולים עם סוכרת וזיהום בנגיף HCV, שטופלו ב-Pegylated Interferon עם Ribavirin. המשתתפים הותאמו לחולים עם הזיהום הנגיפי שלא-טופלו (יחס 1:1) ולחולי סוכרת ללא זיהום בנגיף HCV (ביחס 1:4).
התוצאים העיקריים כללו מחלת כליות סופנית, תסמונת כלילית חדה ואירוע מוחי איסכמי. החוקרים לקחו בחשבון נוכחות יתר לחץ דם, דיסלפידמיה, מחלת ריאות חסימתית-כרונית ומחלת עורקים היקפית.
המעקב נערך לאחר ממוצע של 3.8, 3.7 ו-3.8 שנים אחר חולים שקיבלו טיפול, חולים ללא טיפול וחולים ללא זיהום ב-HCV, בהתאמה, עם מעקב מקסימאלי של שמונה שנים.
שיעורי ההיארעות המצטברים של תמותה לאחר שמונה שנים היו הגבוהים ביותר בחולים לא-מטופלים (23.6%), בהשוואה לחולים מטופלים (13%) וחולים ללא זיהום נגיפי (11.4%).
הטיפול לווה ביחס סיכון של 0.16 למחלת כליות סופנית ו-0.53 לאירוע מוחי איסכמי. הטיפול לא היה קשור באופן משמעותי עם תוצאות תסמונת כלילית חדה.
ממודל רב-משתנים עלה כי הסיכון לאחד משלושת התוצאים הללו היה הנמוך ביותר בקבוצת החולים המטופלים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי לטיפול כנגד HCV השפעה חיובית על סוכרת, עם הפחתת עמידות לאינסולין והשבת משק הסוכר התקין, כפי שהוכח במחקרים קודמים וכי טיפול נגד הנגיף עשוי גם להביא לשיפור התוצאות הקרדיווסקולאריות והכלייתיות .
Hepatology 2013
לידיעה ב-MedPage Today